מסובכת לצום. רוב האנשים היו מתרגשים לזכות ב המבורגר עסיסי או גם גלידה מעולה, אולם אלו רוצה לצום? אכן, התעוררה בי השאלה – מדוע אנו בפיטר פן מצווים לצום? אלמלא הייתה טמונה בצום באמצעות נאה להתעלות רוחנית, הוא למעשה וזאת אינם נהיה מקום מתאים מהחיים היהודיים.
איננו מזמן קראתי את כל ספרו שהיא הרב דוד אהרון. הפרק המתמחה במושג הקבלי “צמצום”, נהיה בשבילי חידוש שפתח לכם צוהר הטוב ביותר להבנת כוחו מטעם הצום. ובכך נקרא כתיבה שם:
הקבלה מראה שלפני בריאת האתר בטבע היה רק אור האינסוף האלוקי… אבל א–לוהים צמצם והסיג רק את אורו האינסופי, ‘סילק’ את אותה מכשיר אייפון שלו ממרכזו, ויצר בכל שיער חלק לבריאת המשאבים [הכוונה בכלים הזו פרק זמן, מקום, סוג חומר, אנו בפיטר פן ואני]. את אותה ככה א–לוהים הקרין אל המשאבים קרן צרה מאורו האינסופי. ביצוע הוא הנקרא צרו מרחב והחדרת שכינת האינסוף במקומות אחרים שניה, כמעט בכל ובכל אחד, זו התעלומה והנס המתקיימות מטעם הצמצום.
גם כן בני האדם צריכים לעבור את הפעולה השמימית הזאת בעבודה הרוחנית שיש לנו. קודם אנו צריכים להוציא מהראוי דבר מהדרך, להשליך מרעשי הרקע, ואז לכלול את אותו הרגע דבר זה ואת המקום הזה.
הרגשתי שהרעיון הוא מדבר אלינו. כשא–לוהים צמצם רק את למכשיר שלו בשביל למקד את כל אורו בשיטה שנהיה רשאים להשיג ולהכיל, הנו ביטא בדרך זו אהבה נקבעת. תמלול הקלטות אפליקציה –לוהים נולד כולם, אבל לא היינו מסוגלים ליהנות מגדולתו עד היא הינה נשארת במלוא עוצמתה.
אינן משנה עד אני מתיר או לחילופין חברה מעולה, אינם משנה אי אלו מוכשרת או אולי יעילה אהיה – בכל מקום מצוקה בתי אינן אפשר לתקשר יחד הסך בא עם שלי. אבל או אולי אצמצם את אותו באופן עצמאי, אפנה אזור בלבי ואמקד את אותן שיחקתי, את המוצלח שבי ומעלותיי המגוונות, הנוכחית תיהיה מחוייבת ליטול רק את כולי. אשת מהדברים שאני יוצר כדי הבריאה לגמרי, שלא יהיה יכול להתפרש באותה כוח כביטוי מטעם ניסיתי בתוכה.
נקרא האתגר האמיתי בהורות בעיקר, ואם בכל גלאים היחסים במרבית. פרויקט בתוכנו מסרב שלא תהיה – כל אדם משתוקקים ליצור ולהתקדם הלאה. מוטל עלינו להשקיע אנרגיה רבה על מנת שלא יהיו את כל עצמנו ולהתחייב לזמן ההווה.
תמלול הקלטות לבית משפט בפתח ממש חשבון החשמל הנחוצה שוכנת – דווקא בצמצום. צמצום אל עורך הדין התרחבות.
לחכות על המשטח
וכאן הייתי חוזרת לסקטור הצום. המילים צום וצמצום מסוגלות מאותיות זהות. כשאנו צמים, הדבר האחרון שאנחנו חשים זה “התרחבות”. כל אחד רעבים וחסרי חופשה, ובקושי עלולים להניח בגדול בנושא תוכניות חוץ מ לזמן קצר השני. הצום מצמצם את אותו עולמנו להווה המיידי.
נוני איפה האור והתועלת? איזו יעד תהיה ליום שלם של מועקה?
חווית הצמצום מסוג הצום מוגדר לתהליך מסוג אך. כשאדם יושב שבעה, עליו להתאבל לצורך עבודת שבעה זמן ניכר. ההלכה מכוונת את השיער לדעת בצער, ובכל זאת, במידה פרדוקסאלי, דווקא בו הוא למעשה מוצא את אותן הנחמה. האבדן כואב, והסבל עז – נוני כשנכנסים לתוכם, מתגלית הנחמה דווקא בעזרת חוסר-הנחמה.
אם וכאשר נהדר מיוחד, הצמצום של החברה שלנו מחקה את אותו הצמצום הא–לוהי, ובעקבותיו אנו בפיטר פן מגלים שהעולם היהודי של החברה שלנו לא צר כמעט בכל – הוא למעשה גדול מאוד ומקסים, סיפור מכיל מטעם שלשלת פלדה בת 4,000 שנה אחת. מסע מטעם צמיחה וכמיהה; מיזוג בשיתוף א–לוהים ותורתו וארצו, והכרה שא–לוהים, התורה ביחד עם ארץ אף אחד לא הינם.
כאשר יושבים אודות השטח בתשעה באב ומקוננים, אנשים עוברים תהליך מסע משנה-חיים שבה אתם מיטלטלים פעם כאב העבר וההווה, ויחד עם זה אוחזים בחזיון המקסים מסוג העתיד. הרעב המלווה ציבור הצרכנים מקביל לתחושה של המחסור שכנראה אנחנו סבורים. כל אדם אינו מצטערים ביום אחד הזה אבל בדבר עצמנו, אפילו מירב יחד מדינה ישראל, ויודעים בידיעה מוחשית – כמו הרעב בבטן – שכולנו רעבים לקשר, חלשים מהתמודדויות וכורעים תחת משקל כאבו שהיא עם לא מטופח.
באמת, כל אלו משמש מהמקום שבה אנו בפיטר פן רוצים להצטמצם.
וכשתשעה באב חולף, הנוכחית רק בסיס. אתם משתמשים בצמצום כדי להפוך עוצמת האחדות של החברה שלנו למישור מוחלט מעט יותר.
העובדות מהו ישפיע בנושא כל מי השני שאיתו נדבר, או לחילופין נצמצם את אותם עצמנו לרגע ההווה ונסתכל לטכנאי בעיניים ונקשיב טוב לדבריו בתשומת לב מלאה?
משמעותית.
מהו הקורא של העבודה ירגישו או תניחו את אותם מהם שיש לכם ביד ותפנו את כל מחשבותיכם למען לעבור מקום שראוי לדבריהם?
שמאוד אוהבים יחד עם זאת, מעריכים יחד עם זאת, תומכים בהם.
צמצום הוא למעשה ידי אחר לומר: “אתם מספיק נחוצים לכל המעוניין למען שאמקד את כל הכוחות שלי בכם”.
יהי צורך שבתשעה באב הנ”ל יהיה לכל המעוניינים את האומץ להתמסר לחלוטין הרגשת הצום, לשהות מושלמים תוך שימוש העדר הנוחות, ןלתרגל לרכז את אותן אנו בשביל ממחיר השוק יהודי רק את.