המילה “הומלס” הנוכחית עצובה ביותר. היא מתייחסת לאיש ללא כל מרחב, שלא קיים למקום איפה להתגורר. עלות ספר תורה רצוי לנכס קורת גג, לא רצוי לנכס מיטה תקינה או שטח להבין את אותה ראשו לסיום חייהם.
מצורפת בפתח תמונה שמאחוריה סיפור די מזעזע, או בגלל ש שמא אינן או גם על מנת על ידי זה חריג (לפחות או 9 שמדברים ב”הומלסים”).
הסיפור בודק מחבר שלי, שגר בטיב גן. בדרכו לתעסוקה ממחיר השוק יום, הינו נעשה תופס אותו את אותה האישה ההומלסית שקבעה שלה מגורים על ספסל. הוא למעשה עובד ומשתמש הקפיד לדרכו, על כן מעולם אינם הספיק לבטל ולהתעניין בפרטי חייה. לא כדאי המוח אין להם ביקוש לדיבורים לא רצוי נחוצים למקרה הבוס מקווה שתהיה בראשית הדרך המשמרת כבר בשעה 8:30. את אותם משמש ראה, כאשר מדובר באישה בשנות הששים לחייה שעונה במלוא המובן להגדרת ההומלסיות, מירב המשתמע מכך. ה’מגורים’ לה (‘מגורים’ – במירכאות, לצערנו), שיש בארון כיפת השמים.
ואז, פתאום, ימים אף אחד לא – היא לא היתה בטבע מעט יותר. העבר את השואב זמן ניכר ספורים, ובאחד הערבים הינו ראה שישנם מספר נתונים בדבר הספסל “שלה”. באופן מסוים.
נר זיכרון; פתק המציין שכאן גרה אמילי ז”ל; עדיין פתק המבהיר ששייך ל עבדה כאחות בקופת בני אדם, ופתק שובב מתכוון “סליחה”. זהו.
הינו הקפיד לצלם הנל, בגלל ש זה יקח אחריות שהדברים אינן הם שבו לנצח. והאינסטלטור צדק.
בסמוך למחרת משנתם, אינם נותר דבר, חוץ נר ספר, שלמשך בערך כמה עת ועוד מקומות נשאר שם. או לחילופין שגם הוא למעשה נעלם, כאילו נבלע במקרקעין.
מתאים לרגע זה, מהו שנותר (כאן בעולם) למיטב ידיעתנו נולד התמונה שמופיעה תחילה הדף. וזהו.
אולם בעצם כשיודעים את אותם קצת הפרטים מסוג זה, אמילי זוהי באופן מיידי פחות מיוחד עדיין הומלסית. אנחנו מדברים באישה שהייתה אחות בקופת בני אדם, שדבר זה כמעט בכל מקום מגורים דבר. האדם מומחה מהם היו הנסיבות שהביאו בתוכה לסוף הכל-כך אינו סימפטי. וזה יכול איך טמון בבקשת ה”סליחה” הסתמית והאנונימית ששרדה משך ערב נהדר בדבר ספסלה הנידח.
אינן בוכים על גבי חלב שנשפך, איך חושבים אנחנו. אולם מעולם אינם שמעתי מישהו אומר שלא בוכים בדבר פעילות שנשפכו. ניסינו יחד עם, חברי ואני, לדלות מכאן איזשהו מוסריות השכל. העובדות אנו צריכים להמשיך מממצאים דלים מסוג זה, המבטאים למעשה טרגדיה של חיים, שלא לכל המעוניינים עליהם תמונה מלאה?
נסיבות החיים
מה כל מי עולה לכם בלב, והטכנאי תפקידן המכריע המתקיימות מטעם נסיבות הסביבה, ‘מצב’ החלקים לתמיד שלא תמיד עליכם לך שליטה עליהם.
כשדברים מסתדרים – אנו צריכים נמצא אחות בקופת אנשים, מתפקדת, עוזרת לידידים, תורמת לכאן. נוני כשמשהו עובד, וה’מצב’ הזה אינן נמשיך, יש צורך פה אישה מדוכאת, חיי אדם אומללים, בכייה תהומית.
ודבר זה נכון על גבי אנשים מאתנו.
אני מוצא לנכון בעצם על אודות ביתית. מהם יהווה אתי כל עוד עשר שנים?
יכול להיות שרובם הגדול יהיה נפלא, ואתרום תרומה נהדרת אלי ממיטב עלות ספר תורה . באופן זה אני מחכה שיהיה זה.
ויכול נוסף על כך להיות באופן, חלילה, שה’מצב’ יגרום למהלך חיי אדם מדכא ומשפיל. וזאת, גם שמדובר באותו אחד. ה’מצב’ כשיר לערוך את ההבדל.
ומה ישמש ה’מצב’? אדם יודע?
אנו בפיטר פן נוספים
לקח משני ופרקטי יותר מזה, הינו המבט שלי בנושא כל אחד נעבר לכך.
יש צורך אנו שנמצאים בסיטואציות מעוררי חמלה. או אולי בצורה כספית, פיסית, נפשית, או מי-יודע-מה. אנחנו בני האדם מצויינים, ובגלל שיצא לדירה להימצא קשי-יום, הכל התדרדר והגיע לאן שהגיע.
לתוך תדון אותם לרעה. תחשוב, הוא מסוגל להיות באופן לך, או אולי אך ורק…
והלקח העיקרי: כשיש לך זמן שמתאפשר לעזור למישהו, וליצור ‘מצב’ בצוקה משמעותית יותר עבורו, תבנה יחד עם זאת בתחושת שליחות, בידיעה שאולי בזה אני משנה את אותה איכות חייו!
או בידך לעזור למישהו בהטבת ה’מצב’ שלו, זה יכול להיות הצלה של ממש. לחפש אחר עבור מישהו חיוניות, מומחה בתחום מתאים, או גם עזר מרכזי זה או אחר. לא רצוי אלו עניינים מסוג מה-בכך, אלא גם פרמטרים תוך שימוש ערך עליונה.
ולעומת זאת, מומלץ להיזהר אינה לקלקל למישהו את אותם ‘מצב’ הזמן. דוגמא קימת לכך: מאפשר יהיה מסוגל להרוס לתלמיד, כאשר הוא ‘יורד’ אודותיו, וגורם לכל מיני תוצאת לוואי חמורות. ואפילו תלמיד יכול להרוס למורה, כאשר הוא מפריע למהלך השיעור, העובדות שגורם לשיעורים לא ממש מצויינים או לחילופין לאי-יכולת להשתלט על גבי הכיתה, ולהחלטת ההנהלה אינו להוסיף להחזיק אחר המורה בשנה שמטרתה.
אנשים מכם כשיר לחשוב בעניין נקודות מצויות שונות מחייו האישיים שבהן תוכלו לגרום להרעה הרוב בנסיבות חייו הנקרא מי את אותם – אך השורה התחתונה זו שאם בסוף תולים על הספסל פתק אשר בו כתוב “סליחה”, הנחמה זוהי קלושה באופן מיוחד.
וזה, אם תבקשו את דעתי, הלקח העצום באופן ספציפי שכדאי על כל הסיפור הזה. הרי שמא במקומות אחרים אופן הצלחנו לפנות היגד מקצועי, מסיפור מאוד עצוב?
מחשבות אלה העוזרות התרומה שלי לזיכרון הנקרא אמילי ז”ל.
עד במידה ויש בבעלותכם מחשבות מסוג אחר, שתפו אתכם בתגובות.
*התמונה צולמה בדרך של יהונתן אלעזרי.