בילדותי, טיפולי מניקור שיש נדירים באופן מיוחד – ושמרו זה לאירועים מצמידים (לאמהות, איננו לבנות!). נוני החשיפה לתרבות המערבית דורש את אותם המחיר, ומה שפעם מקבל אופי לדעתי מגוחך, הופך פתאום מפתה ומושך. אני מוצאת רק את פרטית מתפעלת מציפורניהן העשויות בשלמות שהיא הנשים סביבי, אוהבת את אותה הורודים הקיציים ואת הכתומים, ומרגישה שציפורניי השבורות והלא אחידות מחווירות לעומתן.
אני בהחלט מרימה את אותן הטלפון למען לנקוב מפגש.
ואז אני חושבת בנושא הסביבה. יש עבורינו כל כך משמעותית חובה. העובדות הייתי צריכה לחכות בסלון הטיפוח במשך חצי זמן (שעה תמימה אם אטפל גם כן באצבעות הרגליים, בגלל ש הייתי בדירות מיד במילא ביקום…) נטול לעבור כלום?! עסק שלי מורידה הלימודים של מקצוע לאייפוד ומקשיבה לטכנאי כשמשייפים וצובעים את אותן ציפורניה. הנו נראה לכם רעיון מצוין, או תמיד הינו לכם אייפוד.
נגלה לכל המעוניין לרגע שזה יוכל להיות תיקון מרענן ייחודי באיזה אופן להעביר זמן ולקרוא, אבל אז אני בהחלט נזכרת שאצבעותיי המדפדפות יישארו עסוקות במשהו אחר.
אני משלימה יחד עם הויתור. ואז מסתכלת אודות עור אמיתי ציפורניי המתקלף, הוא נותן אותו לפרסומת שבדיוק ראיתי בעיתון, וחושבת שוב. אני מחייגת את אותם המספר.
רגע! מאיפה מוטל עלינו לכולם שכר לבזבז? ברם ההתחרות פורחת ומחירי השוק נמוכים למדיי, ובכל זאת, אפשרי לשים בכסף זה בוודאי לדברים נלווים. הדבר משובח – צדקה או הציפורניים שלי? ספר תורה מחיר אני כבר החליט עבורי.
אני חוזרת למטבח. בעצם או שמא מעונין, אני מגלה לעצמי, לא כדאי לכולם סבלנות לשבת ביקום עד שציפורניי יתייבשו, ובסיום אני בהחלט אצא במהירות כל ואמרח את החסימות – וזה ישמש הכי גרוע. אני בהחלט מוותרת.
לדוגמה שפים מקצועיים, ידיי נושאות צלקות מלחמה מעבודה רחבת ידיים באזור המטבח – כוויות, חתכים, יבלות. אנחנו אותות כבוד שמעידים על מלאכות שבוצעו, חלל שתוחזק, קבוצה שטופלה, חיים שנחוו. מהווים אלו ידיים שכדאי להתגאות בהן באופן מעשי נטול (במיוחד בלי?) הלק.
הייתי מאפשרת לוותר על אודות הפיתוי. הייתי עשויה לחזור לשאיפות נעלות בהרבה. אני בהחלט צריכה לשקם רק את הפרספקטיבה. ה’ נתן לנו ידיים בשביל להרוויח מאנשי מקצוע ומעשים גבוהים ביותר, ואני מנסה למלא את אותה הייעוד. נגלה שמניקור יסטה מתפקידן המתאים.
הייתי אינם מתכוונת להעיף בעצם מבט בתוך מפעלים המניקור הפזורים ברחוב. בגדול, או שלא הוא רק להציץ. איך, אוהבים בפתח בלעדי תור? הכתום-תפוז הוא ביותר מקסים…