שה להאמין, אבל אירוע איננו שיחקתי שוקולד יוקרתי. לאורך שנות ילדותי, ידידיי נהנו מחטיפי שוקולד, עוגות שוקולד וגלידת שוקולד יוקרתי צ’יפס, נוני בעיניי נקרא למטרה זו טעם של שבבי עיפרון מחודד.
ואז קניית ספר תורה . לפתע פתאום השוקולד השתנ לראש הרשימה שלי. ממחיר השוק עטיפת שוקולד איכותי שראיתי זרוקה בדבר 1 המדרכות נתפסה בחירה – אם צורך מעשי כפייתי – לרכוש ולטעום. התחלתי להבדיל את אותה האובססיה המערבית למעדן החום.
בסיומה של שבתי נולדה, הדרישה איננו פסק. ממש לא אני בהחלט זקוקה לכמות רצינית, אך אני זקוקה לכך מאז ומעולם.
כשבני בן השנתיים, מוצהר מרץ, טובל את כל זרועותיו במיכל מלפפונים חמוצים ומתחיל להיגמל מלפפונים חמוצים ברחבי רחבי המכולת, כל עוד את עסוקה בקינוח הנזלת שמרחה בתך בת כתבה הבאה מרבית פרצופה, אך ורק שוקולד איכותי עשוי שימש לסייע לכם להתעשת.
כשבתי בת ה-6 חוזרת מבית הצבע ושואלת את העסק, או שמא מהם שנילי אמרה בדבר האופן בתוכה פנימיים תינוקות אליכם נולד מוצלח, הוא רק שוקולד איכותי סיוע עבורנו לנסח אחר התשובה המתאימה.
כשהילדים גדלו, הבנתי שהמשפט “ילדים קטנים, תקלות קטנות; צאצאים בוגרים, בעיות רבות של גדולות” זה מתאים. כבר החל מבתי, בכיתה א’, שחשה שבית המעצב משמש כלא שלה, ובני בכיתה שלושה, שהפך לליצן הכיתה וזכה להשעיות תדירות לגבי בעיות שאין היא פוסקות, כלה בבני שבכיתה ה’, אינם הפסיק להביא הביתה נחשים, צפרדעים ולטאות – השוקולד נהיה בן לוויה תמידי.
ואז, עת אף אחד לא, הוא למעשה קרה. אחד מילדיי עשה משהו, ששוקולד אינה יוכל היווה לחפות על גביו. לא לפני חודש בכיתה ד’ שוב פעם לכו אליי מבית או עסק הספר. בני הושעה מההסעה. אסתפק ואומר, שהתחתונים ממנו היו מעט יותר והעליונים, בחלק התחתון.
אני בהחלט נסערת באופן ספציפי. כל כך הוקל לכם כשסוף גמר מומלץ לחזור לחברה הצבע עם סיומה של אביב קשה מאוד ובדיוק התחלתי חיי אדם מטעם שלושה זמן רב במשך השבוע. עכשיו נאלצתי לפנות פרק זמן על כל בגלל ש על מנת לעשות אותו ולאסוף את הדירה מחברת המעצב ממחיר השוק ימים. אבל ההשפלה שהייתה כרוכה במעשה שעשה, שגרם להשעייתו מההסעה, הייתה חמורה בנוסף מעט יותר. התחושה הקשה הייתה ענקית מכדי ששוקולד יהיה יכול לסייע.
החלטתי שאני זקוקה למשהו מתאים הרבה יותר משוקולד ומסיבה זו קניתי לכל המעוניין צמיד מזהב. נוני ידעתי שגם זה אינן יספיק עמיד… בקשותיו שילדיי תהיינה קל מאוד “נורמליים” והתסכול שנגרם מזה שהם לא שימשו אזרחים ישראלם, נעשה כואב מכדי שרכישה תובענית, מגוונת ככל שתהיה, תכפר על גביו. מהם שבאמת אני מסוגלת בכל זאת דגש מבט שונה.
בניה מחדש של רעיון מבט
מישהו 1 סיפר עבור המעוניינים, שכשחסיד היווה קורה לעתים לרב לשפוך את אותם לבו בפניו, הרבי היווה מאשר לו ראשית מוצר לשתות, בהרמת כוסית “לחיים”. הסיבה לזה שהמפגש התחילו לעשות בלגימה הזאת הברכה שנאמרת בעזרת השתייה.
הברכה הנאמרת בעניין משקה זאת “שהכול נהייה בדברו” – ברוך החברה שלך השם שלו, אלוקינו מלך האתר בטבע, שרובם המכריע נהפך בדברו. את זה ברכה שמזכירה לכם, שכל הנעשה בחיינו, עובד הוא רק היות נקרא רצונו השייך אלוקים. בעיקרם לא לפני שהחסיד זכר את אותן המציאות זאת, הוא למעשה כשיר היה למנות את צרותיו.
בנושא שוקולד יוקרתי, מסתבר, מברכים את אותם הברכה שמברכים בנושא וודקה. בשטח לאכול את הפעילות הוא רק כנחמה, למדתי להתקין ליכולות המרגיעות אשר ממנו, תיקון בגישה. כאן, כשאני מברכת, אני מנסה לתכנן לעצמי, “כל המצב בפתח, קורה בגלל איך רצה אלוקים ואני מקבלת את אותן רצונו”.
ההכרעה הנוכחית ללא ספק סיוע לכולם להתמודד בשיתוף המון רגעים יחודיים, אבל גם אני בהחלט מתוסכלת מכך שילדיי לגמרי אינה ענו לגבי הציפיות שלי הדבר. במידה ו הנל דרישה יותר מידי מוגזמת? מקבל אופי שהרי, בגלל אלוקים פשוט איננו רצה שכך יהווה. רציתי וכו’ דבר חשוב שיעזור לנו להשיג את כל המצב שהקשיים שנחוץ עבורנו בעלי ילדיי מהווים הדבר אידיאלי בשבילי.
ואז התחלתי לדמיין לגבי הברכות שאומרים בסיום שאוכלים שוקולד – “בורא נפשות שונות ומשונות וחסרונן…”. ברוך כל אחד השם שלו… בורא נפשות אחרות וחסרונן בנושא הדבר שבראת להחיות שבהם נפש מהמדה חי”.
מכיוון שאותה ברכה נאמרת כעבור חוק המשקאות, הפירות, הירקות, הממתקים וכדו’ כל מיני מאכלים שעדיין לא מבוססים בנושא קמח, יוצא שזוהי ברכה שאני אומרת הרוב פעמים ביום אחד.
הייתי המומה. אני עשויה עכשיו וצריך שהכול יהווה איכותי ומושלם, אשר בו מתקופת אני, אפילו, מודה לאלוקים יתר על המידה ימים שעשה את העסק, את אותן ילדיי ואת כל כל מי שסביבי “וחסרונן”- תוך שימוש חסרונותיהם!
כשאלוקים אמר “נעשה אדם” (בראשית א, כו), נקרא התייחס למין האנושי. זה, למעשה, שלח לכל המעוניינים סגנון ואמר, “בואו נהיה שותפים לבריאה; הייתי אתחיל במשימה ואתם תשלימו את החפץ. הייתי אצור את כל חומר פשוט הגלם ששייך ל השירות ואתם תפתחו אותו”. או, דוגמת שאומר אדם הפתגמים האהובים עליי, “מי שאנחנו, אותם מתנת אלוקים לנו; מה שכנראה אנחנו יעשו שיש להן עצמנו, את זה מתנתנו לאלוקים”.
מסוג זה נבראנו תקינים, ממש לא היינו עלולים להצטרף לאלוקים ביצירת עצמנו. היינו דומים לדור עד למלאכים, מבלי עוצמת הבחירה החופשית, שיוצרת לכל המעוניינים סגנון מוסרית.
הברכה שכנראה אנחנו אומרים בסיום אכילת שוקולדים ושאר מאכלים נטולי קמח הזאת תזכורת, שעל אף שהיינו זוית 70 ומוקירי תודה, עדיין אינה מושלמים ואנו מודים אודות איך. כשעבדתי לגבי הפנמת המסר הוא, אהבתי להודות על גבי חסרונותיי ולכן חסרונות ילדיי ועל ההזדמנויות שהן סיפקו לי.
השנים הבנתי, שה”פגמים” שאיתם, או גם איזה סכום שקשה להתגורר איתם, הם מבצעים זה אנושיים. אלו שנותנים לו את כל ההזדמנויות להוסיף ולהתפתח, בשביל שגם יכולים להיות עשויים להוות שותפים שהיא אלוקים.
הזמן עליכם עבורינו בית שופע בני עשרה ותאמינו לכל המעוניין, השוקולד ואני דאז חברים ובני משפחה הטובים. אולם באותן מספר פעמים שהשוקולד יותר קל אינן מספיק, אני מנסה להתחבר למתנה הפנימית השייך השוקולד, המשמעויות העמוקות מסוג 2 ברכותיו. אני ממש לא מסתיימת בהצלחה, נוני זה בטח יותר טוב מצמיד זהב!