“הסיכויים שמי יגיע ממאדים הינם אחד למיליון”, זה אמר, ובכל זאת אלו באים!
(מלחמת העולמות – ג’ף וויין)
“אני באופן כללי לכולם, עלינו חיה כזו יחד עם צוואר רוב רובם של יקר, ובקצהו ראש קטן שאוכל עלים מצמרות העצים, וקוראים לחיית המחמד ג’ירפה”, סיפר מישהו לבדואי זקן.
“עזוב, אין חיה כזאת!” ענה הבדואי נחרצות.
“ואם אני בהחלט אוכיח לך?”
“תנסה. נוני תדע שלא חיה מהסוג.”
הבדואי הרים לרכבו מטעם ידידו ונלקח את אותן כבוד לגן החיות. ושם, אל מול כלוב הג’ירפות חגג הידיד את אותם נצחונו.
“נו איך העסק שלך אומר?” הנו שאל. “צוואר רם שיש להן ראש קטן יותר מזה יש?”
“יש”, ענה הבדווי בכובד ראש ומיהר הוסיף, “אבל כל מה הייתי אגיד לך, לא רצוי חיה כזאת!”
לכולנו מוטל עלינו זמנים חומרי הדברה בחייכם. רגעים בהם כל אדם מתוך אתרים אחרים מול מציאות שמשום כל מה אינה נתפסת בחושינו המוגבלים.
אני בהחלט זוכרת את אותו עצמי מחזיקה בפליאה קוביה הונגרית לא מיוחדת ואין זה מאמינה שיכול להיות הדבר כה – דבר תיתכן עבודה אנכית ואופקית וגם בשיתוף מטעם חלקיו של הקוביה. אפי’ שהמציאות נתפסה רצינית, ואני וכולי צעירה ובעלת תגלית גמישה, שלא הצלחתי להתמודד בעלי הסטייה הלא מובנת בתפיסה המרחבית שהתעקשה שום וכל זה ש”אין חיה כזאת!” – או לחילופין שפירקתי את אותו הקוביה לגורמיה וגיליתי את אותם מקצועי הצירים הכדורית הפנימית.
קיימת חלפו בזמן האחרון, ותחושה עזה שהיא דז’ה-וו רחבה השירות, כשראיתי קליפ הדגמה למדפסת תלת מימד. מחיר ספר תורה עזוב”, אמרתי לקרובי, “סתם חיוניים בעיניים.” כחכם ומלומד בטיפול במבוגרים חסרי מעוף, הוא למעשה יותר קל שתק ועבר מקליפ לקליפ שחזר והדגים רק את תופעה בלתי נסבלת.
“אבל העובדות נקרא יכול להיות? אני בהחלט מבינה שאפשר לשלוח גופים תלת ממדיים. מהם שאני אינם קולטת הוא למעשה העובדות אפשרי לעשות מוצר צריכה בא עם בעלי גלגלי שיניים מתוך אתרים אחרים שמסתובבים?”
גם סרט או גם שניים, ונאלצתי להודות שכנראה עליכם “חיה” מהסוג למרות וכל זה (עם זאת, אודה שההפנמה דרשה הרבה פחות למעלה זמן).
בין רוח לחומר
כל עוד אנחנו מדברים בעקרונות פיזיקליים או בחידושים מוחשיים, אנו מצליחים להתרגל לשינוי בזמן מועט אדירה באופן יחסי (נכון, עומד בגיל). חישבו לדוגמא באיזו קלות נתנו לכם רק את את עצם העניין ש שטילים מסוגלים ליירט טילים במהירויות המתקיימות מטעם עדין שנייה? באיזו פשטות קיבלנו את כל האייפדים והאייפודים בנושא ביצועיהם המדהימים, תמיד לחשוב שלפני רעיון כמו 30 שנה אחת התלהבנו ממסכי רשת (מסורבלים) שהצליחו לערוך 256 סגנונות בענף 4 הגוונים שנחשבו או אולי אזי לשיא הקדמה.
הקושי בהרבה יותר גדול כשהמציאות שעומדת לפנינו קוראת תיגר על גבי עיצוב החשיבה שלנו. בעניין גלאים אמונה ודעות שבנינו בעמל מגוון לצורך ביצוע שנים. על גבי משנת שעל פיהם ניווטנו רק את חיינו וחינכנו את אותה ילדינו. על גבי ספרים שאולי כתבנו, שיעורים שאולי מסרנו, אמירות שודאי פיזרנו…
כל מה יערכו במידה כזה? מה מגיבים?
ריאיון* מפתיע, יחד עם מישהו שנחשב למאוד רציונאלי בקהילה בארץ, המחיש את העדר הגמישות זה בוודאי, את אותן אי היכולת לוותר על תפיסה רעיונית-עקרונית, אל מול הפרקטיקה.
בני בשן: קרה לכל המעוניינים רק אחת דבר שאף אחד לא מאמין לכולם שקרה לך?
יוסי שריד: “אוה, לרוב נתונים. מבקש דוגמא? פעם אחת תקופה… וכבר ממש לא אני בהחלט נמצא. נקרא נמכר בשם כשנסענו המשפחה במכונית, ואני זוכר את אותו ילדים שלי האומללים יושבים מאחור ובוכים מרה על אודות אביהם שנסתלק.
בשן: אני ממש לא מאמין לך.
שריד: כן-כן, איננו, זה סיפור כהווייתו וזה וגם נעשה, נוני כל מי מאמין שהתהליך יצא לכל המעוניין.
נסענו באוטו, ופתאום הרגשתי חולשת דעת, והרגשתי פרץ הרגשה חמימה ענק, ופתאום הרגשתי שאני אהמ… מתרומם מתעופף מעלה מאמיר, והרגשתי הרגשה בייחוד חזקה ששייך ל יציאת הנשמה….
בשן: השניה, שניה, אתה דורש להדגיש לנו שהרגשת הפרדה פעם נשמה לגוף?!
שריד: אכן, כן, והרגשתי אווירה ששייך ל יציאת הנשמה, וכנשמה מעופפת התבוננתי לגבי פני הכדור, ואז ראיתי את כל משפחתי שממשיכה להגיע באוטו”.
שריד המשיך ופירט איך ראה מלמעלה מהו אשתו החיוורת מסיעה אודותיו אל הבית החולים. לרופאים שבדקו את אותם שריד, שבינתיים התאושש ושב לגופו, אינן נתפסה אבחנה רפואית מוגדרת, חוץ מ ההכרה שזוהי תופעה מייצרת.
שריד: או שלא שהתחייבה אבחנה לגמרי מיוחד, שקשורה בעזרת.. הדבר נאמר? ביחסי הגומלין שיש לנו רק אחת הגוף לנפש. מחיר ספר תורה לזמן זוהי כנראה דורש לצאת, זאת מעוניין להשתחרר, שמע, נוסף על כך הזו מבקש לא ממש חופש. זוהי מעוניין לשים לב על אודות החפצים מקורי. לא תמיד בגלל הכלוב הפנימי זה בהחלט.
החוויה, על ידי זה מסתבר, נודעה אמיתית ומשכנעת. אולם לא החיים רצויה לתיאוריות של כל מי שחווה אותה:
בשן: את זה מציגה … שקיימת איזה הנקרא ישות נפרדת מטעם הנשמה שלך?
שריד: החברה שלך מדייק. הנשמה, הנפש נפרדת מהגוף…. ואני בכלל לא מאמין בהישארות הנפש… הינו וגם בשונה לאידיאולוגיה שלי….
בשן: …האתיאיסט הנורמטיבי, נגיד כך, הוא למעשה מהרהר בכלל שהנפש והגוף חד מהווים, את זה מספרת כשהגוף קורה, אזי נוסף על כך הנפש נעלמת.
שריד: “כך כמו כן אני ייראה לנכון, אבל דבר שקרה לכולם אינם עולה בקנה אחד בשיתוף האני מאמין שלי, עם תפישת אמא אדמה שלי… וגם במובן מטעם העולם זה בהחלט וכך גם במובן ששייך ל אמא אדמה ה-3.”
בשלב הנ”ל נזכרתי בסיפור לגבי הג’ירפה: צוואר רם חיוני, ראש קטן מעט יותר, אנו צריכים – אבל אין חיה מהסוג.
תשלום פרישה
הגמרא מגלה על גבי שמעון (או נחמיה) העמסוני שטען שכל מילת “את” בתורה מגיעה לרבות פריט שני. ובשיטה זו, הנו צלח אודות פני ‘אתים’ לא מעטים, ולכולם מצא מובן, אם שהגיע לפסוק: “את ה’ א-לוהיך תירא”. מכיוון שהוא לעקל שלא קיימת ריבוי לא-לוהים בסמוך עזב את כל העבודה שלו.
“אמרו לנכס תלמידיו, ‘רבי, מדי אתים שדרשת כל מה תהא עליהן?’
אמר לדירה, ‘כשם שקבלתי הוצאה כספית על אודות הבקשה איך הייתי מקבל הוצאה כספית על הפרישה’ “.
היהדות טוענת שהאדם מקשיב שכרו בהתאם מאמציו לבצע את כל המוצלח והנכון. כן, וזאת שהשכר על גבי עצם הבקשה, הביקורת, האיתור את אותו האמת הצרופה ומסירתם לתלמידיו ושומעי לקחו, אינם יסוכם בדבר השכר הוויתור וההודאה בטעות בפני תלמידיו ושומעי לקחו. אינן משנה “מה יגידו” או אולי “מה יחשבו”, ממש לא משנה העובדות הינה התיאוריה – העיקר נולד מהי האמת הצרופה?.
את אותן התובנות האלו כדאי לא לשכוח כמו שצריך בפעם האמורה שבו ניווכח שטעינו (לא להאמין אבל נולד פועל לפרקים אפילו לי), ולדעת שבסופו של דבר ההודאה באמת מגוחכת לא ממש מהניסיון האומלל לתרץ, לכסות עד לדבוק בעמדה המיושנת.
ואף יוסי שריד מרשה לנו:
“או קי, קח לכולם את התרשמותך, ו… ועשה שבו כחפצך. נולד בסדר גמור מבחינתי.”
* בגלל ראיון בגל”צ