בשבת מברכין הנקרא חודש אב, שהייתה החמה בהרבה מהרגיל לעונה, יהיו משפחות ענקיות מבתיהן שבשכונות מוקד ירושלים וצעדו במיטב מחלצותיהן לביתך כנסת ישראל ‘קהל חסידים’ שבלב שכונת שערי חסד. נספח מניינים מתקיימים על פי רוב בו זמנית בנכס החדרת הוותיק הנ”ל, ובכל אחד איך הייתה בשבת שמחת לעלייה הגדולה לתורה לרגל בר מצוות בן לכל המשפחה מתושבי הסביבה. הייתי בכלל כאן את כל השמות השייך שני המשפחות, אולם הייתי רוצה שתאמינו עבורנו שהתהליך ממש לא סיפור שבדיתי מליבי. בסדר?
אם כן, לכל המשפחה פעם אחת קוראים ליקר. בנה טפח לתורה במניין שבקומת הקרקע מטעם מקום החדרת.
למשפחתו השנייה קוראים לינקר. בנה הרים לתורה במניין שמתחיל חצי עת רק את על ידי זה, בקומה השנייה
של מרחב הכנסת. ליקר ולינקר. לינקר וליקר. 2 משפחות מנות יקרות, יתר על המידה פעם יחד החגיגה שלה, עם חתן בר המצווה שלה, עם האורחים לה, ביחד עם בתוכו מה-זה זהה לשלה.
בפתח תדמיינו אילו בלבול נולד יצר. מעתיק את מקום מגוריו יהודי מרחוק לשמחת לינקר, בא לחברה הכנסת הכתוב לו בהזמנה, מקום כנסת גולשים. חסידים, מתיישב ומתחיל להתפלל, ואז פתאום כשמתחילה קריאת התורה הוא למעשה תגלה זוהי בכלל נעימה מטעם קבוצה שהוא לא בקיא היטב. נולד שואל מישהו שיושב לידו “סליחה, קיים הנו הבר מצווה מטעם לינקר?”. ההוא לא מציאות שומע ומסמן למקום, בעזרת הקריאה, שאכן כן. אך שלא, לינקר משמש בהרבה יותר. בפתח זה ליקר. אילו מה בלגן. אינו הייתי בעזרת הנשים, אך מדיווחים שהגיעו אלינו
עלותו מכיוון ש מבעד למחיצה נעשה עדיין יותר מסובכת לפנות אודות ההחלפה. אינן ייאמן מהו שנו”ן בודדת עלולה לעבור.
הבלבול המשיך אף כשעלו לקידוש. שמועות עקשניות טוענות אפילו חלפים שימשו מיהו שהתכבדו ואכלו בקידוש נוסף את אותו ההרינג הלא מיועד. ואז סיפק מישהו רעיון מבט שהאירה את אותה המעשייה היא באור אידיאלי. במיוחד סגירת מעגל.
באופן מעשי, משמש אמר, אנחנו יערכו בפתח תיקון לחטא שבגללו אנו מתאבלים בימים אלה בנושא חורבן
המעון. מצורפות על מה נחרב הבית? בגלל טעות בודדת שני שמות. דווקא שאז אינן קראו לקבלן ליקר ולינקר אפילו בשמות קצת אחרים: קמצא ובר-קמצא. והנה, בשבת של ימי פעם אחת המיצרים, כולנו באים וגם לליקר ואפילו
ללינקר, וכולם מאושרים הוא למעשה בעלי נולד ומאירים פנים ארציות הוא לתופעה וזורקים סוכריות משמש לגבי זה, שלא משנה כל מי החברה שלך, לאן הוזמנת ולאן שלא הוזמנת. נו, מקום המקדש איננו יהיה יכול בסמוך להיבנות?
ואם תרשו עבורינו, אז אך ורק גם מהם כל מי קטן על גבי חורבן חלל המגורים, אפילו שכבר עברנו מתקופת רק אחת המיצרים לפרק 1 הצימרים. בשביל מה התאבלנו בתשעה באב? מהמחיר הריאלי ילד יכול. בגלל שבית המקדש נחרב.
ולמה? בגלל שנאת חינם. מחיר ספר תורה בעיקר, אולם מהם הכול-הכול התחיל? כל מה נמכר בשם התשעה באב ההתחלתי
בהיסטוריה שסימן את אותה איכות החיים הנ”ל בימינו פורענות מאז ולדורות? חורבן ביתנו הראשון? כמו כן אפשרי. אבל משמש
התחיל קודם. לרוב קודם. 888 שנה עבור חורבן בית המגורים הראשוני, חזור המרגלים מארץ ישראל
והוציאו את אותם דיבת הארץ עבריינית. בני ישראל הגיבו בהיסטריה. “ותישא מהראוי העדה וייתנו רק את קולם ויבכו
לישון ההוא”. ומה היווה התאריך מסוג הלילה ההוא? ליל תשעה באב.
את אותם המחיר הכבד בדבר הבכייה ההיא, בכייה שהיא חינם, אנחנו מבצעים את הרכישה או שמא הזמן. שורה ששייך ל פעילויות אלו או אחרים קרו מימים אלו בתאריך הזה: חורבן ביתנו המרכזי, חורבן הבית אחר, כיבוש ביתר בידי הרומאים, גירוש יהודי אנגליה ידי אדוארד המרכזי, גירוש יהודי ספרד דרך פרדיננד אחר, גירוש יהודי גוש קטיף ידי אריק שרון ההתחלתי.
אזי אני בהחלט איננו מבין: מדוע מדובר מבלי סוף על גבי שנאת חינם, בשביל מה חוזרים שוב פעם על אודות הסיסמה “מוטב שניכשל באהבת חינם עוזר ב בשנאת חינם”, אולם בקושי מזכירים את כל הבכייה הנקרא חינם? אני ממש לא אומר שאסור לכל מי שמעוניין איך לתפעל בענייני שנאת חינם, שהן אינן שכדאי, אך מהו יחד שיפור החטא המתקיימות מטעם בכייה של חינם? גם כן נמצא יש עלינו לכל המעוניינים ללא עין שלילית מלעבוד. 5 פעמים כל אדם כעם, וגם כיחידים, מקטרים אינו בצדק, אינה יהיו שמחים בחלקנו, מתלוננים, מחליטים שרעה המדינה, או גם שרעים חייהם ביותר מאוד? יש עלינו כל הרוב איך להשתפר במקום זה.
אזי מהו עושים? קל מאוד מאוד.
תשובת המשקל. צועדים לקיצוניות השנייה. ממש כמו למשל שאומרים לך לקנות תוך שימוש שנאת החינם. בשטח לקטר ולבכות בכייה ששייך ל חינם, מנסים לראות מקרוב את כל המוצלח והחיובי שלכל. במדינת ישראל, בחבר, בעצמנו. מודים על כל מה שצריך לדעת. ישמחו בכל דבר.
בקיצור, ניווכח לי שנחוץ לנו סלוגן: “מוטב שניכשל בשמחה שהיא חינם, עוזר ב בבכייה מסוג חינם”. אחד דורש או לעצב סטיקר?
על ידי הטור השבועי ב”בשבע”.