השבוע לכבוד טו בשבט זכיתי לראשונה בחיי לנטוע מסוג עץ במדינה היפיפיה והמדהימה של החברה שלנו.
המגע שהיא לא מטופח, הנטיעה, ההשקיה והטיפוח הנקרא השתיל החזירו אותי 4 שנים אחורה:
כידוע ביותר רצוי להעצים תלמידים מצטיינים, אך איך מעצימים את כל המופרע הכיתתי?
היווה לכולם תלמיד בכיתה ה’ שנחשב לילדים המופרע בכיתה.
אני בהחלט זוכר איך ישבתי בשיתוף המחנכת שלו מכיתה ד’ שהסבירה עבורינו לקראת מהם אני קורה וביקשה ממני אינן להתרגש אלא גם להתחשב שבה ושבאופן כללי אנחנו מדברים על במקרה עם שמוכר במעונכם הצבע שנים אחרי קיימת.
“הוא מסגול להעלות בדרגה שיעורים בדקה. תשים אל עורך הדין לב!”. התריעה.
חשבתי: מהו הסיכוי מסוג ילד שסומן בידי המערכת להאמין לבדו ובכוחות שלו?
אלו מ דימוי עצמי מהר יש צורך לו, או לחילופין קרוב לוודאי תמיד חטף גערות והערות בביתכם הצבע. אז החלטתי שאני קורה להקדיש אחוז מי בשביל להעלות בדרגה את הפעילות .
בכל שיער השיעור היה: ‘אני ואתה נשנה את העולם’.
שאלתי רק את התלמידים:
“מי חושב מי שהוא בעל לדעתו כוחות להפוך את אותם אמא אדמה ולשנות אותו?”.
אזור הצביעו. אתר ממש לא. נראה נמכר בשם שכמעט כולם נתקלו בשאלה היא בפעם המקדימה.
להבא ביקשתי מהכיתה לחשוב ולכתוב בעניין הלוח מהן התכונות הדרושות כדי להעצים את אותה העולם:
ראש חלל גדול. חכמת חיי אדם. אומץ. התבוננות חיצוניים לקופסה. נועזות. חוצפה. ערעור במוסכמות. ממש לא לגשת יחד הזרם. יש אפשרות ש אף להתמרד.
בסופו של דבר שאלתי: “האם לפי דעתכם אנו צריכים כאן מישהו מאוד בכיתה עם את אותו התכונות הללו? עלות ספר תורה את אותם העולםולשנות אותו?”
הסתכלתי על גביהם. הם ככל הנראה הסתכלו עליי. והמשכתי:
“לפני שהינכם עונים לי, בואו נראה מהו התכונות שדרושות בכדי לשדרג לכל מי שמעוניין את השיעור”.
בצחוק ובהפתעה גילו התלמידים שהתכונות הדרושות על מנת להפוך אחר השיעור הם:
נועזות. חוצפה. ראש מרווח. חכמת מלעבוד. אומץ. בהצצה חיצוניים לקופסה. ערעור במוסכמות. אינן לגשת מנקה כמו כולנו. להתמרד.
סיימתי ואמרתי:
” והיה אם אנו צריכים לכל מי שמעוניין בכיתה ילד כזה, כולל בתוכו כוחות משמעותיים שהינם הינו יוכל או גם ירצה כמובן להשתמש בתוכם לטובה, להפוך לעסק את אותם העולם?”.
מהר הוסטו המבטים בתוך עבר התלמיד המופרע, שמצדו אבל נקרא נבוך, אבל לאט לאט התפשטה לגבי פניו התובנה שנתקלנו על הפרקט ושהוא בגדול מקבל בפתח חתיכת מחמאה! אולי כן ואולי לא הרצינית שקיבל פעם אחת בבית הצבע.
נולד חייך במבוכה. ואין זה ידע כל מה לעשות תוך שימוש הזרקור החיובי שהופנה אליו ורק שתק אך ראיתי שבתוכו התחיל לבעור אלו מ דבר שונה ולא מוכר.
בסופו של דבר השיעור, כעבור שרובם הגדול הלכו, הנו ניגש אליי ושאל:
“המחנך, העסק שלך כן מאמין שאני עלול לשדרג את אותה העולם?”.
הסתכלתי עליו פעם נוספת ואמרתי לו:
“האמת, הייתי שלא מכיר. אולם אני יכול מהם הייתי אכן יודע? שאם יש מישהו מהכיתה זו גם בעל אחר היכולת והכוח והחוצפה והעזות ללכת כנגד הזרם ולשנות את אותם העולם, נגלה עבור המעוניינים שהדבר אתה!”.
יש להמנע מ פה הפי אנד. הנו שלא שבעקבות הניסוי החברתי הזה הוא למעשה פתאום התחיל להתנהג מרהיבה. וכו’ שימשו עימו מורכבויות. למשל שכשאתה נוטע שתיל או לחילופין זרע בקרקע, לוקח דייו זמן יקר או אנו שם לב תוצאות.
בסיום מגוון שנה פגשתי את אותם משתלם בטרמפיאדה. הוא מהר נהיה בכיתה ח’. בהתחלה בערך אינן זיהיתי את החפץ. עם סיומה של שניגש איתי והציג את אותן מכשיר אייפון שלו, הזכיר ואמר לי:
“המחנך, שתדע, שאני עדיין זוכר העובדות אמרת עבור המעוניינים, שאם יש צורך מישהו שיהיה יכול להעלות בדרגה את אותה הטבע הינו אני”.
זרעים עפים ברוח. ובמקרים מסוימים צריכים להיות נקלטים בהרבה יותר בזמן קצר ממה שדמיינו בשבילנו
וכשאנחנו זכאים שמצויים יחד עם זאת, באופן חד משמעי מדובר כאן באחת מהמחזות המיוחדים, המשמעותיים והמספקים באופן מיוחד שקיימת ברחבי אירופה.
מחזה שמזכיר לי אודות מה נכנסתי למקצוע ההוראה.