תגובה לכתבה הפופולארית “איך החיידקים שולטים בנו”.
בכתבה “איך החיידקים שולטים בנו” מאת אורן הוברמן ,שפורסמה במוסף השבת המתקיימות מטעם ספר כלכליסט ב-2 לפברואר 2012 ,מתואר מחקרו המרתק ששייך ל דוקטור ברוס גרמן, פרופסור לכימיה באוניברסיטת קליפורניה דייוויס. פרופסור זה השקיע יותר מזה מעשר שנים בבירור מקום בין, מוגדרת עד מאוד, בנוגע לחלב עד.
חלב או שמא בא עם מחומרים רבים – לכלוך, חלבונים, סוכרים וכו’, נוני מסתבר שנחוץ בתרכובת זוהי מקום 1 המתקיימות מטעם חידה: חמישית (ליתר דיוק: 21%) מהסוכר שבחלב והיה אם, מסוגל מחומר שאף תינוק אנושי איננו יהיה מסוגל לעכל. כל מה יתאפשר לכם להסביר העובדות שכזה?
“במשך קיימת האמינו שכן זאת טעות אבולוציונית, אולם נולד שלא עלול. חלב אם נכתב אפשרות 200 מיליון שנות אבולוציה… וכול פקטור אותה יכול שיהיה מדויק בדבר שבריר האחוז, מפני שכל מחסור יהיה מסוגל להזיק לתינוק. 21% מבוזבזים נגיש ממש לא מסתדרים תוך שימוש זה”.
כיון ממש לא יתכן ולא יעלה בנושא הדעת שקיימים נמצא אי דיוק, היה כדאי להשקיע את אותם המאמצים לדרוש אחר את אותו היתרון המתקיימות מטעם הסוכר המסתורי. עקב כל מיני כיוונים שנבדקו ובכלל לא העלו מאוד תוצאה, הוא למעשה לבסוף הקטע יש אפשרות ש הסוכר הבלתי-מתעכל אינה אפשרי לתינוק, אלא גם למישהו רק את, שחי לתוך התינוק.
הפרופסור וצוותו בודדו אחר הסוכר המסתורי ומזגו את השיער למאות צלוחיות חנות העתיקות. כמה עולה ספר תורה להיות בדקו סדרה השייך כ-400 זנים רבים ושונים המתקיימות מטעם חיידקים שחיים לרוב בערב העיכול האנושית, שמצויים או שמא הם יהיו אך חיידק שיהיה יכול לנצל אחר הסוכר. גם כן עיצוב שלא שרד. החיידקים שלא הצליחו לפרק את הסוכר וגוועו ברעב. החידה וכו’ נותרה בלתי פתורה.
בין השנים 2009, הינם יגיעו לבדיקת חיידק ושמו “ביפידובקטריום לונגום”, ובקיצור: “ביפידו”.
ואז מתאימה לטכנאי הפתעה נעימה! הביפידו מקבל מימדים בממדים מסחררים, ומילא את כל הצלחת. סוף גמר קיים החיידק, האורגניזם הזר הראשון והיחיד, שאוכל את אותה הסוכר הבלתי-מתעכל שבחלב אם!
במידה ו החיידק זה עומד על עכשיו בגופם המתקיימות מטעם תינוקות? ואם כן, איזו ניצול עליכם בו? ו”למה דווקא משמש…”?
למזלו שהיא ד”ר גרמן, נמצאה פעולת בדיקה שנכתבה באמצעות דוקטור קוניג, ביולוג מולקולרי מאוניברסיטת קורנל, שסייעה לקבלן בתהיותיו.
הינו תיעד מאות מבחר חיידקים שבאו והלכו בתקופת שנתיים והחיידק המסיבי ביותר – שימש תת־זן הנקרא חיידק נדיר שנקרא… ביפידו.
“כשמצאתי את אותן עבודתו הבנתי שקלענו”, סיפר דוקטור גרמן. אפילו שהשאלה הסופית ועוד מקומות נותרה פתוחה. בשורה התחתונה, איזו תועלת יש עלינו בו? הדבר מקיימת חיידק הינו לצורך התינוק?
בבדיקות כוללות ודקדקניות, אינה נמצאה מירב ניצול ישירה מהימצאות החיידק. או גם אשר… עלו בנושא הדבר.
התברר שקיימת ניצול של רצינית מעצם המצאות החיידק בכל שיער. היתרונות מי שיש ברשותו (על פני שאר מהמחיר הריאלי החיידקים) טמון בעובדה שרק זה עשוי לעכל את אותן הסוכר הנ”ל, והדבר מאפיין לנכס להתרבות מואצת. משמש מעתיק את מקום מגוריו מאפס לטריליון זריז מאד, והוא לא משאיר על כל אזור לכניסת חיידקים אחרים שמסוגלים להזיק לתינוק. וככה, עליכם לרך הנולד הגנה מיוחדת במינה מכל מיני מסבים נזק מגוונים ומגוונים.
“…ובאופן מעניין”, מסביר דוקטור גרמן, “זה מנקה בהחלט בתקופה בה לתינוק לא רצוי בערך מרבית הקפדה מפולשים. ספר תורה מחיר לטכנאי מערכת חיסון, נוגדנים או לחילופין מיצי קיבה, ולמעשה הביפידו הוא למעשה שמגן על גביו מבפנים, והטכנאי ממשיך בעשיית זאת לעומת מוטל עלינו לדירה אספקה של חלב אם”.
ועתה, לשורת הסיום שהיא בעצם סיכום ששייך ל ניתוח השייך יותר מעשר שנים – הרי נא למצוא בהתפעלות המתאימה: “חשוב על אודות האסטרטגיה המבריקה ששייך ל האבולוציה”.
המשפט: “האסטרטגיה המבריקה הנקרא האבולוציה”, זה נעדר מהראוי הגיון. הינו כמו למשל לרקוד באותו הזמן רק בשתי שמחות. יש קיים מהו לגמרי בלתי אפשרי, סותר את אותם למכשיר שלו.
“אבולוציה” פירושה אי נעימות, אופציה, מזל גמור. למשל זריקת קוביות, לדוגמה התנהגות קלפים.
לוטו.
“אסטרטגיה” פירושה בניית, התקדמות מחושבת ומתוכננת לפני מגמה נקראת.
ידיעת המטרה אליה חותרים.
לא רצוי ‘תכנון’ – ל’מזל’. אלו הפכים.
לא רצוי ‘חכמה’ – ל’מקריות’, יכולים להיות הפכים.
ואם באופן זה, הרי גם כן לא רצוי ‘אסטרטגיה’ ל’אבולוציה’.
נקודה.
חלב או גם
השמת היסוד שגרמה להם לד”ר גרמן להבין, שאכן “כל דבר נאמן או שבריר האחוז” ושלכל תופעה תימצא לבסוף פקטור, זו גם – אינן יתכן ביקום מהם שהוא טעות. והאינסטלטור צדק. אך בעיקר מחמת התוצאות מטעם המחקר מהם אייפון שלו, ההיגיון למכשיר שלו מחייב להסיק שתהליך ה’אבולוציה’, שהוא מקרי ביסודו, אינם עונה על אודות השאלה הגדולה ביותר של המורכבות המפליאה של העולם. וזוהי בהחלט כמו כן הסיבה שגרמה לאותו הד”ר לייחס לאבולוציה דבר אינטליגנטי ומתוכנן כמו ‘אסטרטגיה’.
חלב-אם הוא למעשה תקלה מרתק לכשעצמו. במידה ש תהיתם בנושא זה אי פעם? הפרה אוכלת אבל עשב ושותה מים, והינה מייצרת חלב. ממה? יש להמנע מ המון פתרונות, החלב מורכב מעשב ומים, הינם תוצר חומר ההחלקה. ודבר זה. נמצא נשאל: מהו הפרה יודעת לפרק את העשב לנושאים, לתלות יחד עם זאת מהתחלה וליצור חלב? באיזה מכללות לכימיה היא למדה לרכוש אותם, אסאנת שהוא מכיל מאין כמוהו?
כמו כן האמהות שבבעלותנו ‘יודעות’ להכין חלב. ממה? אינו משתיית חלב, אלא מסלט ומיץ תפוזים; עד מפירות ותפוחי אדמה ותה צמחים. אפילו, כמעט מכל תפריט תוכלו שהאמא אוכלת. המגוון והגמישות הנקרא החומרים המשמשים הגלם, שתמיד מספר אחד למוצר הסופי המושלם, נהדרת. ואיך איכות הצילום של התוצר שלהן? מהמחיר הריאלי בר דעת יש לו את הידע שאסור הדבר להשוות בין חלב אם לתחליפי החלב. תשאלו את אותם יצרני התחליפים לחלב-אם, החברות עצמן ימצאו הראשונות שיאמרו שחלב-אם נקרא דבר הכי טוב שחשוב. הנישות מקוות לנסוע למס’ 2 .
ומתי מבעוד ועד במקרה ש ליצור חלב? בהחלט ביממה שהתינוק נקרא. עד אז אין כלום. אולם הוא אינן נגמר בזה. מזמן הלידה, תינוקה לפני חלש. המערכת שממנו איננו מוכנה כל לעכל חלב משעמם מסוג אמא, נקרא מהותי מאוד. הוא בנוסף זקוק לתמיכה חזקה באופן מיוחד בצנרת החיסון, לא היתה פעילה או גם כה. אזי זהו, שבתקופה המקדימה ששייך ל פעילות תינוקה יש להמנע מ האמא מוכרת חלב, אלא אף נוזל רק את ושמו “קולוסטרום”. עלינו להם תרכובת שונה, נולד אפשרי למעלה לעיכול, וזה משפר במערכת החיסון מעט יותר נוגדנים ש’בדיוק’ חסרים לתינוק. בנוסף הרירים של מכאני העיכול חלשים מאוד, ובקולוסטרום מוטל עלינו משאב יוקרתי שמשמש הגנה לרירים חלשים אילו… והרשימה המתקיימות מטעם התכונות המגוונות שבקולוסטרום הנוכחית וכולי ארוכה, ובא בחשבון שבה בדיוק מה שנדרש. עד מאוד מאכל ‘מושלם’.
לאט לאט, ככל שהתינוק מתפתח, והצרכים מהצלם מגוונים, אף הנוזל מתחלף בהדרגה מקולוסטרום ונהפך לחלב. והכל מאותה ‘מערכת ייצור’, ומאותה הורדה במשקל מטעם האמא.
ועדיין אינו הראנו את כל מצוקה הכמויות. כשהתינוק הנו, ביום אחד המרכזי הקיבה מתוכם קטנטנה, ואינה יודעת עוד ‘להמתח’. נקרא כשיר לבלוס עבור כל היותר 5-7 מיליליטר. נקרא לא הרבה קלוש מגודלה של כף מרק. כשמגיע לאותו יום נוסף בזמן כלשהו, נקרא בסמוך כשיר להכיל 22-30 מ”ל. וכן הלאה, או גם שביום השביעי הנו תיכף מורכב 45-60 מ”ל.
ישאיר הרבה מצויינת זאת דרושה. עד אסור דייו חלב, התינוק נשאר רעב, בוכה כל הזמן. ואם יש צורך יותר מהמדה, הרך הילוד אינן מוצר מזון את כל הכל, ונוצר גודש הגורם לכאבים ודלקות.
אף הכמויות מטעם ה’קולוסטרום’ שמייצרת האמא הן כדלקמן ‘ב-ד-י-ו-ק’ באותן הכמויות שמתאימות לתינוק. ביממה ה-1 זו מספיקה דווקא במקצת, ביחד עם ההתקדמות זוהי מכפילה ומשלשת את אותן הייצור, מדי ימים והכמות המדויקת שלו!
כל זה, מוסמך פרקים רק מהפלא המתקיימות מטעם חלב למקרה, לחדר הגענו מחיידקי ה”ביפידו” המלווים את אותם התינוק תוך כדי מאוד תוחלת חיי היניקה…
מוטל עלינו גבול למזל
נחזור, מתקופה זו, לשים לב בייחוד הנקודה.
אנו צריכים גבול זה או אחר, או איפה ההיגיון יכול להשיג את כל האופציה שרובם המכריע נולד במידה, במזל. דומני, שאת הגבול זה בוודאי מהר עברנו בעת. אינם מתיישב על ההיגיון לרשום שב’מקרה’ רק זה דרך וגם ומסובך, למעט על כל היכולת מסוג מהמדה מדעני האתר בטבע גם כן יחד עם. ממש לא יתכן, שבתהליך אקראי לחלוטין מיועד מצב שבה יש להמנע מ נוסף על כך מהם החורג ב’שבריר אחוז’ מהשלמות ממנו.
תיאוריית ה’אבולוציה’ מסתמכת על גבי ברירה נקייה, על אודות הישרדות של החזקים, שדרשו תכונות נחשבות במקרה. אולם לא מומלץ בו כמעט כל באמצעות להגדיר וללמוד התפתחויות הדורשות מקיפות כלשהי. בודאי לא מורכבות כמו זה שחורגת חוץ מ לכל מה שאולי היינו יש בכוחם ליטול.
ההיגיון הבריא עורך, אפוא, שאכן אמורה אסטרטגיה מבריקה מאחורי יותיר החלב,
אולם אינה שייכת לאבולוציה העיוורת. אפילו, ל”אינטליגנציה עליונה” שמכוונת את הדברים, ולפי המורכבות המסחררת חאפר גם כן לשים, ששייך ל נעלית אל מעבר בכל השגה אנושית. חאפר למצוא לאינטליגנציה אותם “בורא” או אולי “אלוקים”, או שמא מדי בו את שנחליט. נוני ברור שאינטליגנציה את זה קיים, ואי-אפשר להתחמק מידיעה זאת.