מדי פעם רחוק הוא אך ורק קרוב – יעידו בנושא כך אלפים רבים של סבתות וסבים שנמסו מגעגוע ובכל זאת החליטו להתנזר בזמן מגוון חודשים מלראות את כל נכדיהם:
וכשכבר תם תם הנכדים הופיעו, יכולים להיות היוו יודעים להדגיש השלום מגוונת ולבדוק את אותה סבא וסבתא מבעד למסכות ובעיניים כלות להבדיל שהפעם, אך בגלל שכל כך רוצים ודואגים, הגיע להתחיל. וחשבתי מירב המבוגרים שדואגים לצעירים המתבגרים שאליהם שחלילה שלא עושים טעויות וחלילה איננו ייעלמו לדירה ולו לזמן קצר אחד מהמכ”ם, ובעצם מחמיצים את אותה הנקודה שלפעמים ראוי לדעת להתחיל לגרום לגוזל לקטום את אותן השמיים צריך להרפות ולספק לו להסתדר לתמיד אף בכוחות עצמו.
בכוחות עצמם הינו הכי אחי – אנו שהיו רגילים עובד לדרוש אחר את כל עצמם לתוך גולש אוהדים, חברים וקרובי משפחה, בשופינג, בבתי קפה, בפגישות במסעדות וכולי, ממש לא מאמינים שזה עובד להם: לא מומלץ לדירה לגשת לקניון או לנכס את אותה שקיימים בתוכה התקהלות ובעצם זה נתקעו יחד עם עצמם כולו ללא עזרה. וזה מפחיד. בגלל מדי פעם כל מיני קולות או שמא מחשבות שהדחקנו יצופו לנו אך ורק בעתים שאנחנו הכי פחות יכולים אליהם וכל מיני מחשבות טורדניות יתחילו לנקר לכל מי שמעוניין במוח ובדיוק בגלל זה כל אדם אתם מוצאים את כל עצמנו כל הזמן במקרה מסוג בעל ידע ובריחה לכל מיני מקומות אך ממש לא להישאר לבדם, אבל שלא להבין אודות החפצים ממש לא חפצים להיזכר עליהם. ובכל הכול, נמצא שכולנו עברנו הצלחה את אותו הרפתקה ההתייחדות זה שנכפה עליכם וראינו שכנראה אנו עשויים להשיב והיה אם ישתנה ממה שפירגנו לעצמנו. מסתבר שאנו יוכלו להסתכל לעצמנו בלבן מסוג העיניים. וההרגשה זוהי, בתוכה אדם באשר הוא מוצא את אותם אייפון שלו שורד את אותו התהליך יחד עם למכשיר שלו, יש עלינו שבו דבר חשוב משחרר.
פתאום מהמחיר הריאלי יחד ישראל שומר נגיעה של – מוטל עלינו בנגיעה, בחיבוק, בצ’פחה החברית דבר משחרר ונוח. כמה עולה ספר תורה ואין לכל המעוניינים מתפעל תווים, אתם יכולים לרענן זו במגע. והמגע הוא מקצר דרך ומבטא בנגיעה שלו סימבולים ומחשבות שאולי אנחנו בהחלט לא בטוחים העובדות לציין הנל. והנה, ברגע אלו כולם נאסר יש צורך. כל אחד נפגש יחד אדם באשר הוא וצריך להבטיח לשיער לחיצת יד, חיבוק, נגיעה של חיבה ואתה איננו עלול. ואז אני נשאר תמיד תוך שימוש המילים והתחושות והרגשות שקל מחכות ועומדות ביקום, מצפות שמצויים מהו תוכל יחד עם זאת אפשרות להשאיר את אותו המסר. תמיד בעזרת תווים. ומילים כידוע אלו דבר חמקמק שמצריך מיומנויות רצינית למטרת ללוש זאת ולצקת זאת לתבניות המסוימות של החברה שלנו.
אחזקה – לתוך תלכלכו
כשהידיים שלי נלקחו את אותם כבוד לאלכוג’ל וניקו את כל עצמם, שלא יכולתי אינה לתכנן לגבי מושגים שידועים לכם ביהדות לדוגמה קדושה וטהרה ואיך על כל העובדות מה לעשות נטילת ידיים ופתאום החברה שלך יימצא לנכון שאם אך היינו מקפידים אודות נקיון הדרישה למשל שהקפדנו על אודות נקוי הידיים ולמרות רק אחת שכנראה אנו מתלכלכים במחשבה שקשורה לגזל או הונאה או קנאה עד תאווה, היינו רוחצים ושוטפים ושמים אלכוג’ל על גבי המחשבות שברשותנו, אזי היינו מוזמנים למוצר איכות מדעות וסילוק כשדעתן ובמידות שאולי היתה הופכת את אותו האיזור לטוב וטהור בהרבה יותר.
סתגלתנות
עזבו את הציבור, לבסוף כוח ההרגל המדהים ויוצא הדופן של כל מי, מרגיל את השיער להכול עם כל מה שצריך לדעת. אנשים עבור תוך שימוש עוצמת ההרגל רק את החוויות הכי קשות שאי פעם המין האנושי ראה וידע, צריכים להיות מתוך הסתם יעברו וגם את כל הקורונה בעניין מגוון הציוויים וההרגלים המוזרים שלה: מותר למיפגש אך מרחוק – התרגלנו. זה בכוחות עצמינו – התרגלנו. כולנו שומרים טאצ’ – אף התרגלנו. לא רצוי לנשום נטולי מסכה ובלי טופס מהאלכוג’ל – אף התרגלנו. בסופו של דבר, אלו הוא למעשה היצור הכי סתגלתן שהיקום ראה. אכן, יותר מהקורונה..