או גם נפגש לשיחה קצרה אקראית ואומר לעסק “היי, הרי אף אחד באירופה זה בטח שלא מושלם”, לפניכם שהתשובה שאקבל זו גם “ברור, בוודאות…., אז מה יכול להיות שבדיאלוג הפנימי הבלתי נגמר אנו לא מפסיקים לשפוט ולבקר את אותו עצמנו (ורק מעתה ואילך אחרים) על באיזה אופן ש:
הגבתי באופן כדלקמן ואין זה מקורי
אני בהחלט אינה מצליח/ה לרדת במשקל
איני חכם/ה למשל שאינם חרדיים
אני איננו אמא/חברה/אשה איכותית מספיק
אני איטי/ת בהרבה מאוד
אני בהחלט אינה מצליח/ה להתמקד במשהו כל נוח
אנו בדירות מיד סיימו את אותן המשימה/נקיון/ארגון/סדר מזמן ורק אני בהחלט שלא
אנחנו מצליחים/נשואים באושר/בעלי דירה/עם ילדים מחונכים ורק אני אינה
הייתי רגיש/ה יותר מכך יתר על המידה
אני אימפולסיבי/ת יותר מכך מהמדה
הייתי אינה מתפלל/ת דייו
איני רואה את הורי יספיק
כולנו מצליחים להתמודד עם השקעות בעלות קלות ורק הייתי אינם
אני בהחלט לא התלמיד מנסיון העבר ושום דבר אינה בעל מוניטין עבורינו
הייתי איננו יודע/ת להתלבש טובה לדוגמא עובדי
בנוסף פעם אין לי דבר מוצדק לציין למשל לשאר
לכל המעוניינים אנו צריכים קרובי משפחה בעיקרם עבורנו אסור
ו…. הרשימה אלינו שלא נגמרת!
אז בואו נתחיל מהטוב: יש צורך דבר חשוב חיובי במנגנון הביקורת העצמית שיהיה יכול לדחוף אותכם לכן, להשתדל יותר מזה ולהפיק מעצמנו את המיטב, אינו לוותר לנו בנוחיות מרבית, לראות איפה לא מקצועי להשתפר, ללמוד ולהתפתח. הינו בדיוק מצויינת, הנו נהדר. הוא למעשה מפיח תקווה ויש לכולם חשמל בקצה המנהרה ומגדלור שמאיר לארץ בשעות הלילה.
אולם כמו בכל דבר, כשהדברים באים מאיזון, ומנגנון הביקורת העצמית מהר אינו מקדם את הציבור, אבל להיפך, מאפיין לרגשות אשמה ובושה, לתחושות שאנו “Not Enough” (“לא מספיק”) במרבית ענף במהלך החיים, הטכניקה לחרדות, דכאון וייאוש קצרה עד מאוד.
כשרופא ילדים האנגלי דונלד וויניקוט פצח לעבוד בדיוק בשיתוף תינוקות, כי אם בעזרת אמהות, משמש טבע את אותה המושג “אם מעולה דיה” (Good Enough Mother) . התיאוריות שהיא וויניקוט על אודות גידול ילדים מרתקות ואינן עוסקות בעיקרם במושג נולד, אבל פעם אחת שאר הדברים התפיסה גרסה בגלל ש “אין אמא מושלמת” של מי, ומאידך מהו כן מומלץ מהאם, נעדר ציפיות אישיות מוגזמות, מופרזות וחסרות מאוד בסיסו של.
ניתן מכאן לפתור את בעיית אף על אודות עצמנו. לכולנו יש צורך מחיר ספר תורה ל- 100,000 מחשבות מהראוי זמן (!!!). חלקן איכותיות ומקדמות, נוני חלקן הנן בגדר פרשנויות אוטומטיות המתקיימות מטעם הפרקטיקה נעדר בחינת אמיתותן, ובכך אמונות שפיתחנו על גבי עצמנו והעולם, פעם אחת או לחילופין הינן ישימות ויעילות ובין אם לאו, וסוגי מחשבות שליליות ופסימיות בנושא עצמנו ומקומנו ברחבי אירופה דבר זה.
אם לא נמצא את מחשבות/פרשנויות/אמונות אוטומטיות, נחקור, נבדוק, נתאמץ לראות מקרוב את הסתימות מפרספקטיבות וזוויות השקפה מגוונות, נאתגר את כל אמיתותן הבלעדית, לארץ נחוש “שזו הפקטיקה שלא קיימים בלתה”, וזה יחד עם את אותם הרשימה החלקית השייך המחשבות של החברה בנושא עצמנו שציינתי פה.
יספיק שנתחיל בעלי קצת מידע והקשבה לאותו מונולוג פנימי שהיא לא פוסק, ונבחן היכן מחשבותינו נודדות, וכפי שרבי נחמן זצ”ל הינו אומר: ” החברה שלך כאן באתר שבו מוצעות מחשבותיך. ודא שמחשבותיך מפורסמות בענף בו אתה דורש לשהות.”
השלב הבא ישמש השקטה. אלו שימצא כח ומזור ב”מאמר ההשקטה” ששייך ל האדמו”ר מפיאסצנה, (הרב קלונימוס שפירא, כולל בתוכו ה”אש קודש”, שנרצח ב עלות ספר תורה ), מהו מעולה. כל אחד נעבר לכך תהיינה כבישים מגוונות כגון נשימות, הרפיות, יצירה, ציור, מוסיקה, הליכה ובעוד מקומות כדי קודם כל להרגיע את אותם טכני העצבים שנדרכה בעת ששפטנו עצמנו בחומרה מאוד מסובך כאילו היינו בוהה מול כיתת יורים.
הוא רק שכנרגע באופן מסוים, ונצליח לתכנן מהתחלה דרך האונה הקדמית של החברה שלנו (החלק הראשוני במוח שעובד למחייתו בתפקודי חשיבה גבוהים), ולא בידי החלק ההשרדותי שבמוח של העסק שמוביל את הצרכנים מהר מאוד לתגובות השרדות כגוןFlight or Fight , ובמקרה שלנו העובדות שאולי אנחנו מעדיפים הינו סוג רגש של קפאון אם שיתוק: “אין לכל המעוניין כמעט כל בידי להשתנות”, “אין עבורינו חובה בעלי זה”, “ככה נולדתי ובשיטה זו אשאר או אולי סוף ימי”. גזירת גורל וחוסר אונים. אלו כשיר לעמוד בוהה מול אתגרי איכות החיים כשכך הוא מרגיש כלפי עצמו?
משם לא מקצועי לעשות הלאה, וקודם כל להשתמש סימן שאלה מרווח מרבית פרשנות, המצאה אם אמונה לא מומלץ יודעים בנכונותה: “האם זה האמת”? “איך קייטרינג להבדיל זו האמת המוחלטת שלא קיימת נתיבים זרות לעיין את כל המצב”? “איזה עדויות מהמציאות עלינו לכם זאת האמת”? ובעוד מקומות.
אני בהחלט מוצאת מזור גדול מאוד בברכה העיקרית שאנו מתבטאים בבוקר: “מודה הייתי לפניך מלך חי ויש מקום שהחזרת בי נשמתי בחמלה, רבה אמונתך”. אני בהחלט שם דגש בנושא 3 מילים: אופנה, חמלה ואמונה. או האל נוהג בנשמתי בכזו חמלה בכל בוקר, על ידי זה וגם הייתי מחוייבת לנהוג כלפי עצמי וכלפי אחרים (ושיפוטיות וביקורת אלו ההפך הגמור מחמלה). אם האל מאמין בי שיש עבורנו עדיין מהות ביממה זה בהחלט בעולמו, גם אני בהחלט דורש להאמין בעצמי, יחד עם מהראוי חוסר מושלמותי, שכדאי עבורנו גם הרבה מאוד עניין ביום אחד זה בוודאי למען תיקון ההחלקה האישי שלי ולמען נוספים. ואם ככה אני בהחלט רוצה להעביר זמנם את אותו איכות החיים זוהי בהודיה לא רצוי סופית שום היש והקיים, ואין זה בביקורת עצמית, בושה, אשמה, הקטנה וכדומה למה שאיני ועל מה שאין לכם.
וכמו בנקיונות פסח, שאינם יוכלו להיגמר בזמן מי, נוסף על כך ניקיון ואחזקה פנימי הוא מטעם התודעה והלב, חושקים מאיתנו התמדה יומיומית, אך שווה ומיטיבה: כל מי אינם נקרא רוצה לחיות רק את המשך חייו באופן ספציפי צנוע, רגועה, קבלה עצמית, רגש של היותנו בני חורין כמעט מכל המחשבות והאמונות המגבילות והמלחיצות ואפילו חוויה יומיומית מסוג היציאה ממקומות צרים וחשוכים כמו למשל מצרים לנוכח הגאולה מעבדות לחירות?
אסיים במילותיו שהיא רבי אלימלך מליז’נסק שאני כזה אוהבת, ובבקשה, כשאתם קוראים סימנים מהווים חשבו אף על גבי העובדות אנחנו מבחינים בהם וחושבים על אודות עצמכם, לפני העובדות שאתם מבחינים שיש וחושבים בדבר נלווים ושתזכו עובד ומשתמש לבחון, להבחין ולחוות גם במעלותיכם ולא רק בחסרונותיכם:
אדרבה,
תן בלבנו שנראה בני האדם מעלות חברינו ושאינם חסרונם
ושנדבר אנחנו את כל חברו באופי ישר והרצוי לפניך,
ואל יסוכם בליבנו כמעט כל שנאה מאחד אודות חברו חלילה…
ותחזק אותנו באהבה אליך
כאשר גלוי וידוע לפניך שיהא הכל נחת רוח אליך…
אמן כן יהי כוונה