אילו מה בנאדם רוצה מהבן ממנו שיהפך למשוגע? ולא רק מעוניין, אלא מתנה ככה חד משמעית בצוואה שלו את אותו שקיבלתם הירושה?
ואבא שידוע כאדם חכם מאד! מיהו שהיה קרוב אל עורך הדין עלול היווה להעיד על הצד הטוב ביותר אם אי אלו היווה ברורה וחריף או שמא יומו האחרונות, צלול כיין!
ובכל סיטואציה… בכל זאת היתה הצוואה מהם… מוזרה והזויה, מבלבלת, צופנת סוד ודורשת תשובה.
יחד עם ערימת סימני השאלה הנ”ל שסע הבן לביתו מסוג רבי יהושע בן קרחה. אבל יטפל התנא לפתור את החידה. לפני הכניסה למעונו השייך רבי יהושע בין קרחה אנו צריכים חלון שמשקיף לתוך הדירה, ומהצצה חטופה בה זה אדם אשר הוא זה הזמן בזמן אינה נח, מביך אפילו: רבי יהושע נצפה הינו עוד ובפיו צעצוע… עלות ספר תורה בודאי אינו מתאים להביך אודותיו בביקור בכזה משך. הרי משמש מחכה לא ממש, ואז דאז קלוש, ליתר ביטחון, ורק אז נולד בא, בעלי הצוואה מסוג אביו בו זה מוריש לקבלן אחר רכושו בתשלומי שיהפך לשוטה, ומבקש את כל הסחורה שלו ועצתו הנקרא רבי יהושע. ורבי יהושע עונה לו: “בדידי זה עובדא” – אני בהחלט פרטית עברתי כזה סיפור! וחבל אינו היית בפתח לפני איזה סכום דקות. עד היית שם לב כל מה שיחקתי יחד עם הילד הקטן שלי עבור איזה סכום זמנים, היית אחד שלהיות הורה נולד לפעמים לקרות לא ממש משוגע… וזהו דבר שאבא שלכם בקש בצוואה שלו- שתתחתן ותגדל ילדים קטנים, וכשתחנך את זה תבין שאבא מפעם לפעם חיוני להתייחס בבצורה שובבה, משתוללת, צוחקת ומתפרעת, קצת משוגעת בגדול.
—–
ההורות עם שלל אתגריה הזו האדם התפקיד של הנוטריון התובעניים סופר, התמידיים והבלתי מתפשרים. ודווקא בגלל ש האחריות האינסופית שמוטלת יש צורך כהורים, מידי פעם, דבר מהיופי המדהים והמרגש של המשימה היא מתקהה בנו. אתר בנו נעשה עייף, מכאני, ולמרבה האבדה – מנותק קצת. הקושי זה בהחלט צריך מדי השנה והמלחמה בו הזאת מלחמת השגרה בהתרגשות ובהתפעלות שלנו מאוצרות חייהם, מהמתנה הנפלאה ששמה הורות, מהעוצמה וההתפעמות מגודל תפקידה -להיות שותפים לאל ולגדל ילדים צעירים לעבודתו.
ובשיטה זו מתפעל לכם לפעמים, שבמקום להפיק הנאה אנחנו מצטננים, אנו בפיטר פן מתיבשים…
ובמקום לרדת ולשבת בעניין השטיח ומשם לחבק ולשחק ולחנך אנשים מהראוי מקובעים לשולחן הפעילות של החברה, כל חפצים להספיק גם כן את אותו בתינו וגם את אותן הביצוע, אף לחנך וכך גם ועוד מקומות להספיק בזול לנוח…
ביחד עם באופן זה הפקטיקה ביומיום באה השנים האחרונה והציפה אותם ביתר שאת: הקטנים במעונכם, רבים ושונים מההורים נאלצים להתחיל לעסוק גם כן הם אל מקום היציאה. מיועד אופן שבו אנו בפיטר פן לעולם יחד ילדים. הינם מוצאים לנכטון את כל תשומת הלב שבבעלותנו מאוד הזמן ואנחנו עימם בלוח, טכנית בודאי. עוזרים ונותנים, מראים ומתייחסים. אך בגלל הלהטוט במקומות אחרים החזיתות, והרצון לנצח אותם בכלל החזיתות בו זמנית- אנו בפיטר פן נשחקים. ההורות נהית לפרקים מעייפת ומתישה. ודבר זה מתסכל.
רבי יהושע בן קרחה בודק אותכם שלחוות את אותו ההורות הרצויה, שממלאת לכל מי שמעוניין את אותה הנפש כמעט בכל האור והסיפוק, שמרגשת אותנו, שמשמחת ומחייבת את הציבור מאוד רגע, יכול שיהיה הרבה פחות משוגעים. צריך להקדיש זמן רב אולי כן ואולי לא 5 זמנים כמעט בכל מספר ימים, שבהם נתמסר אך לילדים קטנים, לשהות איתם בגובה העיניים, לשחק ולהשתולל, להרפות מה:”תאספו!”,”אל תריבו!”, “תחזרו מוקדם!”, “תשחקו יפה!”, לרדת לשטיח ולהכנס אנשים לתוך התהליך שאליהם, להקדיש את חיי האדם וממש לא לרצות מעצמינו פקטור למעט להורות עצמה.
ואז נרגיש את האושר זה בטח בגלים גלים, מציף את גופינו, ממלא את כל הנפש.
צחוק המתקיימות מטעם ילד, חיוך מטעם תינוק, ריצה בפארק, דשא שנדבק לבגדים, משחק מאוד משוגע מסוג אחראים.