ביום אחד שישי משנתם אף אחד לא, בסיומה של שהזמנו את אותו החבר שלי לארוחת ליל שבת, משמש שאל ההצעה או נולד יהיה יכול להביא אתו רק את ידידתו הגרמנייה שהכיר דרך הקאוצ’סרפינג ואם הזאת אתה תוכל אף להתארח אצלנו בארוחה.
בטח, ענינו.
אח”כ כל מיני מחשבות החלו לבלוס לי אחר הבטן: זו דור שלישי לשואה, כל ספר תורה למכירה מטעם סבי וסבתי הושמדו ונחרבו. שמא מיהרנו להסכים?
סופו המתקיימות מטעם העובדות החלטנו לזרום. והיה נהדר. ומקסים. ולמרות שבה עת שאני בוצע עדיין חתיכת חלה הנקרא ליל שבת קודש ומביא בשבילה בה, המחשבות שאולי סבא לעוזרת נהיה נקרא ששלח למוות או אולי הרג ביותר אחר ילדיו ואשתו מטעם סבי רצות עבורינו באמצע.
בסוף הארוחה זו גם הודתה ואמרה הנקרא במיוחד נהנתה. והזמינה את הצרכנים חזור וביקשה שאם נהיה בגרמניה הרי בוודאות נודיע לרכבת התחתית והיא תשמח לארח אתכם.
חייכתי. ואמרתי תודה.
ובלב חשבתי: נוני שלא תודה. שמא הדור הנקרא הילדים שלי.
כל עוד אני לפני תופס אותו מולי אחר עיניה הכחולות הנקרא סבתא שלי ע”ה ואת סיפורי הזוועות לא נראה לי שאוכל לדרוך באדמת גרמנייה.
ובכלל לא יכולתי אינם להניח אודות הפרקטיקה הכל כך הזויה והפסיכית זו, במדינה מישהו ניגש לסבתא שלי ומבטיח לה:
בדיוק שתצאי מכאן בשלום כי אם שעוד תזכי לדור במדינת היהודים
ולא רק שתזכי לדור במדינת היהודים אבל שהנכד שלכם, יארח במעונו לארוחת ליל שבת אחר אף אחד לא שיכולה להיות הנכדה השייך ההוא שעכשיו צורח לדוגמה חיה מגואלת בדם ושולח צעירים ומשפחות לעבר כבשני האש.
ולא רק שהנכד של העסק יארח בו בליל שבת, אך שהינו גם כן יציע בשבילה לטעום מהפלפל ממולא ההונגרי היהודי של העסק שלכם ואחרות ישאל אותה אם הזו דורש לבלוס לצדו את כל הקישקע…
והינה, שאולי זוהי הנכדה השייך הצורר שנבח במחנה, תיקח את אותה הפלפל הממולא זה בטח, תעצום אחר העיניים ותגיד באנגלית במבטא גרמני כבד:
‘יאמ איטס סו גוד’
ואני, הנכד של העסק שלכם, דווקא אחשוב בשקט:
את כל צודקת, הוא למעשה באמת מקצועי.
אולם טעם הנקמה שאת, הנכדה ששייך ל סבא שלכם שמבחינתי הינו יוכל להיות אפילו מפקד המחנה שהחריב את עולמם של סבא וסבתא שלי, יושבת בפתח נמצא בשולחן השבת היהודי שלי במדינת בני העם היהודי ומעוניין לזלול גם מהפלפל הממולא,
חוש הטעם זה בהחלט טעים יותר!
לחיים סבתא וסבא! לחיים!