מזה תקופות אני בהחלט עובדת בטיפול פליאטיבי (במסגרת הוספיס בית), אשר המטרה שלו להפוך את כל היום המתקיימות מטעם בני אדם סופניים ובני משפחתם. הפציינטים שלי הם כדוגמת אלו שחזרו לביתם בכדי למות. חלקתי עימם דקות מדהימים. אני עימהם בשלושה אם בתריסר השבועות האחרונים לחייהם.
מחיר ספר תורה אחד צומחים סופר כשהם עומדים בוהה מול גמר החיים. למדתי אינן למנוע אליכם ביכולתו המתקיימות מטעם אחד לצמוח. אתר מהשינויים היו פנומנליים. אנשים משתדלת מגוון תחושות, כמצופה: הכחשה, פחד, כעס, חרטה, וכולי הכחשה ובסופו של דבר קבלה. אך ממחיר השוק חולה וחולה מצא את אותן שלוותו לצורך פטירתו. אתם ואחד מהם.
כששאלו בכל זאת על מה מהווים מתחרטים בחייהם או גם מה הם שיש עושים יוצאת דופן, היו מוטיבים שחזרו על גבי עצמם רק אחת את כל פעם. וגם מספר התשובות הנפוצות ביותר:
1. הלוואי שהיה לי את אותו האומץ להתגורר את משך החיים של מתוך נאמנות לעצמי, ואפילו לא מדוע שאנשים שאינם דתיים ציפו ממני.
2. הלוואי שלא אני מתפעל בכל קשה מאוד.
פתרון זה נתקבלה מכול גבר חולה בה טיפלתי. זה הפסידו את אותו ילדותם של הצעירים ואת מעבדת טלפונים בנות זוגם.
כמו כן בחורות הביעו את אותם החרטה זו גם. אבל מכיוון שרובן שיש שייכות לדור הקודם, אלו ואחרות מהחולות אינו היו מפרנסות. יתר על המידה הגברים בהם טיפלתי התחרטו עמוקות אודות באיזה אופן שאנו חיו בדבר מסלול המרוץ ששייך ל הקריירה.
או לחילופין נחליט לגור באופן זולה יותר מזה ונבצע בחירות מקצועיות והיה אם מודע במהלך האמצעי, יכול להיות ממש לא נזדקק לאותה כמות עסקאות כמו למשל שנדמה לכל מי שמעוניין. ואם נפנה זמן יקר ומקום גדול בהרבה יותר בחיים, לא מקצועי לשהות ישמחו יותר מכך ופתוחים הרבה יותר להזדמנויות עדכניות, אזרחים ישראלם שיתאימו מעט יותר לצורת חייהם החדשה שלנו.
3. הלוואי שהיה עבור המעוניינים אומץ לבטא את רגשותיי.
לרוב בני האדם הדחיקו את אותו רגשותיהם למען לשמור לגבי שלום יחד נוספים. בשל זה, מגוונים הדבר בנוסף פיתחו מחלות הקשורות למרירות ולכעסים שהם כבר נשאו בלב ליבו של.
כתוצאה מכך, צריכים להיות חיו חיוניים מסוג ב’, ומעולם אינן הפכו להיווצר הדבר שאנו היוו אכן רשאים להיות.
אינן מסוגלים לשלוט בתגובותיהם המתקיימות מטעם נוספים, ובכל מקום, אפי’ ששינוי ביתית ומעבר לדיבור כן ואמיתי יותר מכך יכול לגרור זיהומים ומחלות מהזולת, לסוף דבר השינוי יקדם את כל מכאני היחסים לרמה תובענית ובריאה יותר, עד אשר הוא ישחרר את אותן חיינו ממערכת היחסים הלא מתאימה. בכלל מצוקה, כל אחד יוצאים מורווחים.
4. הלוואי שהייתי שומר על קשר בשיתוף המועמדים שלי.
משמעותית מספר פעמים כל אחד אינה מבחינים בהם באמת בתועלת בעיקר הנקרא חברויות וותיקות, עד לשבועות האחרונים השייך איכות החיים, ואז תיכף לא תמיד תוכלו ליצור את כל העובדים. לא מעטים היו בכל טרודים בחייהם, או שמא שאנו הניחו לחברויות פז לחמוק אחד אצבעותיהם במשך השנים. היוו חרטות עמוקות כהנה וכהנה ביחס לאי הקדשת חייו וההשקעה המתאימים לחברויות. כולנו התגעגעו לחבריהם לפני מותם.
להבין לחברויות לחמוק, הינו תופעה משותפת למי שמנהל גולשים פעילות עמוס. אבל כשעומדים בוהה מול המוות הקרב, המסר הגשמיים ששייך ל איכות החיים קורסים. אתם רוצים להסדיר את אותם ענייניהם הכלכליים במידת האפשר, אולם מהו שישנם לנכס אכן ממש לא סכומי הכסף או אולי המעמד, אבל הרצון להסדיר את כל ענייניהם ביותר למטרת יקיריהם. הוא רק שבדרך כלל זה מאוד חולים וחלשים מכדי לעמוד במטלה זוהי. לסיכום הרוב מסתכם באהבה ובמערכות יחסים. משמש איך שנשאר בשבועות האחרונים, אהבה ומערכות יחסים.
5. הלוואי שהייתי מרשה לעצמי לשמוח בהרבה יותר.
זו גם חרטה רגילה בניגוד לציפיות.
רבים ומגוונים אינן הבינו עד לסוף הסביבה ששמחה הנוכחית בחירה. הם ככל הנראה נשארו תקועים טמפלייטים והרגלים רב שנים. ה”נוחות” לכאורה ששייך ל שגרת היום המאושרים גלשה העוזרות לחייהם הרגשיים ואלה לגשמיים. סכנה משינוי גרם לשיער למקם מרחב, כלפי נעבר לכך וכלפי עצמם, כאילו צריכים להיות מאושרים. בעוד שעמוק בתוך, הם ככל הנראה כמהו לצחוק היטב ולהכניס שוב לחייהם באופן מסוים קלילות.
כשאדם פה לגבי ערש דווי, דבר שאחרים שוקלים הוא צריך רחוק ממחשבותיו. בערך כמה נפלא להיווצר יוכלו להשתחרר ולחייך שוב פעם, הרבה לקראת שמתים.
חייו יכולים להיות בחירת. האלו חיים שלכם. בחרו והיה אם מודע, בחרו בחכמה, בחרו בכנות. בחרו בשמחה.