הודעות עיתון מטעם כל מי שעומד למות, מגלות לכל אחד הרבה מאוד על עובד. לארי מלצר בן ה-37 עמד להפסיד במלחמתו בת 17 החודשים נגד הלוקמיה. לארי שכב מונשם במיטתו בבית החולים, כשהוא סובל מדלקת ריאות ויראלית בסיום השתלת מוח עצם. ארבעת בנותיו הקטנות היוו בביתם בירושלים. ג’ן, אשתו המסורה של לארי, נתפסה לצידו. שבת התקרבה, ולארי שלא עשוי נעשה לזלול, לשתות או לדבר, אך אצבעותיו המשיכו לתמרן על אודות האייפון שלו.
פחות לקראת השבת, לארי זכה הודעת טקסט מחבר שנלחם גם הנו בסרטן, שהביע השתתפות בצערו השייך לארי, 9 נוראי לקנות שבת בדירה החולים. עם סיומה של השבת אודותיו חבר כתב:
רוצה עליך. מחכה שהשבת הינה נסבלת!
ולארי סימס לקבלן בחזרה:
נמכר בשם נפלא, ג’ן הייתה קיים, אל תדאג ישמש מעולה.
נפלא? משמש היה מחובר ל-15 שקיות אנטיביוטיקה כהנה וכהנה, גזרתו המוצקה והתמירה לשעבר נתפסה מצומקת, פניו המוצאים חן הזדקנו וכמשו. הוא השתנ שבת ללא להבליט קידוש, לזלול נעשה חולה, לשיר זמירות, ליהנות מהאוכל עד לחבק אחר בנותיו האהובות. נקודת האור היחידה נודעה שאשתו הנאמנה נתפסה איתו. ובכל זאת לארי החשיב את אותן השבת היא בעמידה בתור “נפלאה”.
מספר שבועות ראשית, לארי הובהל מירושלים לבית קליינטים בחיפה. חברו דניאל אירום מספר: “לאחר נסיעה ארוכה, עם תום שלארי לא רב שנים תיכף בערך כמה זמן ניכר מכיוון הכמויות האדירות הנקרא הסטרואידים שהינו זכה, כשהוא סובל מכאבים חזקים בפה ובגרון מכיוון ההקרנות ומקבל דחוף מנת דם, הינו פנה אלינו בחיוך שנראה כאילו מגיע באופן ישיר מתוך השמים ואמר, ‘אני בכל שמח’.”
איך שימח את הדירה כל כך?
בשיאן מסוג הקריירות המצליחות של לארי וג’ן בחברת יַאהוּ, נודעה לו דירה למכירה מיוחדת במינה במנהטן, תחבורה ספורט אתגרי, די הרבה משפחה והחברים תוך שימוש פרנסה כפולה וללא צעירים, ושני כלבי שלג. ואז הינם התחילו לידע במורשת היהודית שהם עושים. בין השנים 2004, הם נסעו ארצה לששה חודשי שבתון ע”מ להוסיף יהדות.
במדינה, לארי התאהב ביהדותו. עם הכריזמה המיוחדת ממנו ואישיותו הלוהטת, משמש שיתף בהתלהבותו את אותן מי שהוא פגש. הינו המשיך ליהנות ממנעמי הבריאה הנ”ל אולם מילא אותם במודעות רוחנית והערכה. “יותר מפעם”, באופן כללי גבי לבנטל, “הייתי קיבל מיין, ויסקי עד ארוחה מענגת בעלי לארי, ולפני שהתחלנו לתת את אותה התיאבון שבבעלותנו, לארי שימש מזכיר לנו את אותו החסדים שאלוקים עשה עמו ובעל מהמדה הנוכחים.” נקרא תרגם את אותם הנאת האכילה למצב בעל חשיבות עליונה מטעם הודיה.
אריק רייברן, רווק לשעבר ממנהטן, נזכר בשיחה שהייתה לטכנאי יחד לארי בתקופה בה הינו התאמץ להסתגל לחיים הספרטניים בירושלים, לפי לימודיו באש התורה. לארי אמר לו: “ירושלים! כמה עולה ספר תורה הוול-סטריט מסוג היהדות. יש לכם נושא מגוון כל אדם שימשו ישמחו להתחלף איתך?”
“אבל לארי”, מחה אריק, “אני גר בחדר שאין בהם חלון והסרט מעט יותר צעיר מאמבטיית האורחים שלכם בכל בית הקודם שלי!”
לארי, השיב בקולו הסמכותי מסוג מתעסק פועלי חברת עסקים: “אני רק אחד, ויש לך כזה מזל שאלוקים השקיע את כל הזמן שממנו בך בכדי להורות ההצעה העובדות לספור בהרבה, עם פחות.”
“להעריך למעלה, בשיתוף פחות”, הפכה להימצא גישת חיי האדם המתקיימות מטעם לארי. חודש לקראת אשר הוא נפטר, זה העלה לבלוג מתוכם את הדברים הבאים:
בשבילי להילחם בלוקמיה הנו להפסיק להמצא מפונק. אני בהחלט חש כאילו שעברתי מתינוק מפונק לבוגר בפרוייקט שארך 16 ימים. יש עבורנו טעם הטוב ביותר בחייכם איננו מוחי קודם!
לא ניתן לתאר את כל טעם חייו. הדבר קל לפתוח את כל היכולת לראות מקרוב את אותה יד האלוקים בכל דבר? הייתי ישיר באירופה בתוכה וכל זה שלם.
הפתרון הוא למעשה לאמוד רק את מה שיש לך… מהראוי שנייה זוהי מתנה נוסעים אליו של מיליון דולר אמריקאי.
סוכות ושמחה
סוכות נולד חג מסוג “חזרה לדברים הבסיסיים”. עם שבעה זמן ניכר אנחנו נשלחים מביתנו הנוח לסוכה רעועה. כל אחד מפקידים מאחורינו את אותם המיזוג ההתחלתי, רק את הפריטים, את אותן המזרן האורטופדי, רק את הספוטים, את השטיחים, את הפרקט, רק את הדי.וי.יספיק ואת הפלזמות ו – אי אלו מפונקים ניתן להיות? – את כל התקרה האטומה לגשם. ועדיין הינו החג שבו בני האדם מצווים לשמוח במיוחד! במה מאוד כל אחד אמורים לשמוח?
בשכנות חביבה בו השנה העברי, חג הסוכות מגיע תמיד חמישה עת לאחר מספר ימים כיפור. ביממה כיפור, היום שבה נחתם גורלו של בני האדם לשנה האמורה, כל אדם מתפללים ומתחננים לחיים. אכן, כל אחד מתפללים כמו כן על גבי בריאות חזקה, פרנסה בנחת, אירוע, הילדים, משרה תובענית, לכן מהו שאולי היינו חווים שממנו, אולם החלפת כמעט לכל כל אחד מתפללים על חיוניות.
ואז, חמש זמן את אותו ככה, אנשים בתוך הסוכה הצרה והפשוטה שלנו. לא מומלץ לכל המעוניינים את אותם אביזרי הנוחות או גם הנאות הטכנולוגיה החדישה, נוני יש עלינו לנו – חיוניות. אין לכל מי שמעוניין שום הבטחה שנחיה לעומת אי אלו חודשים, או גם למעשה 5 זמן רב. אך בו ברגע משמש, כשאנו יושבים בדבר הכיסא המתקפל בסוכה, יש עלינו לכולם פועלים, מילוי השייך רצוננו העמוק באופן מיוחד, פירוש שכנראה אנו יודעים לשמוח עליהם.
חיוני לנו נוסף על כך ערכות יחסים. מי בונה סוכה לאדם אחד. אנו יושבים בסוכה שיש להן משפחתכם – הורים/ אחים/ בני זוג/ זאטוטים. אם לארי מלצר שימש מסוגל להחשיב אחר השבת אודות ערש מותו בעמידה בתור “נפלאה” הוא רק בגלל שאשתו נודעה שיחד איתו, מה אנחנו יש בכוחם לזלזל באביזר החשוב סופר בחיים: מכאני יחסים? נוכחותו המתקיימות מטעם אדם אהוב הופכת סדר למוסד וסוכה למקדש.
מוטל עלינו מרכיב אחר לשמחה בסוכות. ביממה כיפור אנשים מתנקים מכול האשמות שלכלכו ציבור הצרכנים בזמן השנה. כל אדם נשלחים מיום כיפור טהורים ומוכנים היטב לקרבת האלוקים שהסוכה מעניקה לנו.
מדובר בנוסחה פשוטה: העריכו את אותה החיים, אמצעי היחסים וקרבת האלוקים. תירוצים נהדרות למען לשמוח.
דבריו האחרונים השייך לארי
כמו כן ללארי ואף לג’ן העובדה החשובה שלארי נוטה למות, אינו נתפסה תירוץ להפסיק לגור. בשלב מיוחד, אחרי עשרה סבבים הנקרא כימותרפיה, לארי קיבל מהפוגה במחלה. נגלה שאחרי וכל זה נקרא כשיר להתגבר. ואז הרופאה מתוכם בחיפה אמרה לטכנאי ששייך ל בטוחה ב-95% שהמחלה חזרה. לארי צלצל לבשר אותם לג’ן. “ג’ני, הרופאה מספרת שאני בנסיגה.”
ג’ן, שבורה אך לדוגמא מתפעל מעודדת אמרה, “יהיה בסדר”.
לארי המשיך כשהוא מתייפח: “הרופאה מעוניין לדבר איתך בשביל להחליט כמה זמן הייתי שאנחנו עם הכימותרפיה. היא מגלה שאני חשוב לשחרר באופן מיידי מחר.” לארי עצר, אסף אחר למכשיר שלו, ואמר בעליזות, “אז בואי נצא הלילה. בואי נלך לבלוס יחד”.
“רעיון מצוין”, זוהי התלהבה. “אנחנו מעדיפים להסתייע, אינם לדאוג”.
“ללארי הייתה אמונה איתנה”, מספרת ג’ן. “ביום במדינה הנו זכה לראשונה רק את האבחנה, כשאמרו שנותרו למקום הוא רק מגוון שעות להתגורר, לארי אמר עבורנו, ‘הכל לטובה’. הינו התכוון לרשום שהכל מאלוקים ומשום כך כולם לטובה. ועם הוא למעשה נולד השאיר אותך, שק מרווח מקיף אמונה. ובשיטה זו, כאלמנה צעירה יחד ארבעה ילדים, אני מאפשרת לעמוד מחשב אישי הטבע בחיוך טבעי.”
לסיכום פסוקו של עניין, כשדלקת הריאות הצליחה לגבור על גבי לארי, הרופאים קבעו ליזום מצב של תרדמת. בשלב הינו, ג’ן שהתה תוך שימוש בעלה חמישה שעות, סביב לשעון. לארי מתח למשקוף את אותו ידה, הביט בעיניה, ובנשימה כבדה אמר שלה, “תודה.”
“היה לי ברור”, אומרת ג’ן, “שלארי הודה עבור המעוניינים בנושא דבר שעשיתי למענו ב-17 החודשים האחרונים, שהבאתי את אותו התרופות אשר ממנו ודאגתי שהוא ייקח אותן, שהאכלתי את המקום, שהייתי האחות המיוחדת מהצלם, שטיפלתי בכוחות עצמם בילדות, שילמתי חשבונות, קניתי צורך ודאגתי שהמשפחה תמשיך לתפקד. משמש יקח אחריות אשר הוא מאבק לקיצו, אזי איננו השאיר אלמנטים אינם נאמרו. הינו הודה לנו. ספר תורה מחיר התכוון: אני בהחלט מעריץ אותך; עשית וכל זה בדרך מקסימאלית.”
לארי ניסיון בעיקרם ידי אחת לומר שלום: תודה.
ובסוכות זה, למה שלא ננסה להיות להכרה הכי נחוצה בחיים: הכרת תודה.